בע"ה
האם מותר לעשן נרגילה עם האשה בימי נדתה?
שאלה:
נשאלתי האם מותר לעשן עם האשה נרגילה בימי נדתה ?
תשובה:
עצם פעולה זו מצד עצמה אין בה איסור, אך אם מרגישים שהתנהגות זו מביאתם לאווירת שחוק וקלות ראש, עליהם להימנע מכך.
הרחבה ומקורות: בימי נדתה גזרו חכמים גדרים והרחקות שונות בין הבעל והאשה כדי שלא יגיעו ח"ו לידי עבירה (כמבואר ביו"ד סי' קצ"ה), ומהם עניינים הנוגעים לאכילה ושתיה כאיסור אכילה מקערה אחת, או שתייה (ואכילה לרמ"א) משייריה. וכבר דן בשו"ת יד אליהו (סי' ס"ה) באשה נדה שהריחה כחצי כלי טבק אם יכול הבעל להריח המותר (וכוונתו לעישון מקטרת כפי שמוכח מהמשך דבריו), ומתיר זאת ומוכיח שלא דומה לאכילה ושתיה, ושלא שייך בו חיבה כאכילה ושתיה, ולא שייך לדון בזה כשייריה משום שכל פעם שמושך הרוח אצלו הוא מבעיר מחדש, ואף אם היא הדליקה הגחלת מתחילה, אין איסור שימוש בגחלת שהדליקה, ואם משום שהיה הכלי תוך פיה זה ג"כ אינו אוסר וכמו שנפסק (שם ס"ד) לגבי שיורי כוס שלה שאם הוריקו מכוס זה אל כוס אחר והוחזר לכוס ראשון מותר. וכדבריו פסק הגרע"י בספר טהרת הבית (מהדורת תש"נ, ח"ב עמ' ק"ל) שמותר לבעל לעשן חצי השני של הסיגריה שעישנה אשתו, וע"ש שאין לחשוש לדברי קב הישר (פרק י"ז) שיש סכנה ברוק שיוצא מפיה של אשה נדה (וסיים שלגבי עצם העישון לנשים אין זה מדרכי בנות ישראל הצנועות, וכמו כן שומר נפשו ירחיק מזה מחמת שעלול להזיק לבריאות), וכן התיר בשו"ת משנה הלכות חי"ב סי' פ"א.
עפ"ז גם לגבי נרגילה אין סיבה לאסור ויש להתיר מהסיבות הנ"ל, אמנם בניגוד לעישון ממקטרת או סגריה אחריה, עישון נרגילה בצוותא אצל חלק מהאנשים יכול להתבטא באווירה קלילה יותר, תלוי בנסיבות ובהרגלים, וע"כ אם מרגישים בני הזוג שבעבורם זו אווירה של קלות ראש עליהם להימנע מכך בזמן זה שהרי נפסק בשו"ע שם 'ולא ישחוק ולא יקל ראשה עמה' ואמנם הגדרת שחוק וקלות ראש יכולה להשתנות מזוג לזוג ותלוי בשיקול דעתם, ואם מרגישים אווירת קלות ראש בסוג מסויים של דיבור או התנהגות עליהם להימנע מכך שלא ירגילם לאיסור, והוא הדין לגבי העישון אם כך מרגישים.
