שאלה:

נשאלתי אם מותר לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר אחרי ל"ג בעומר (אשכנזים) ?

תשובה:

ישנם שיטות שונות כיצד לחשב את אותם ל"ג יום שנהוג בהם מנהגי אבילות בין פסח לעצרת. אלו הנוהגים מפסח עד ל"ג בעומר מותרים בהם לאחריו וע"כ לכאורה אין גם איסור בריקודין ומחולות ושמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר, אמנם מכיוון שיש פוסקים שאסרו ריקודין ומחולות במשך כל ימי הספירה ראוי להחמיר בריקודים ובשמיעת מוזיקה המביאה לידי כך, אך מוזיקה שאינה מביאה לריקוד מותרת.

הרחבה ומקורות: נפסק בשו"ע (או"ח סי' תצ"ג) שבימי ספירת העומר נוהגים כמה מנהגי אבילות משום שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא, ומבואר בפוסקים שמתו במשך ל"ג יום וישנם שתי שיטות עיקריות בחישוב ימי האבלות כפי שמביא בבה"ל (ד"ה יש), יש שחישבו ימים אלו מפסח ועד יום ל"ג בעומר (או ל"ד לדעת המחבר) ומשם ואילך מותרים, שיטה שניה מתחילה את ימי האבילות מאחרי ר"ח אייר עד עצרת (מלבד ל"ג בעומר שמקילין בו), וע"ע ס"ג שם ומ"ב סקט"ו.

מנהגי האבלות הנהוגים בימים אלו כפי שהובא בשו"ע שם הינם איסור נישואין ותספורת, במגן אברהם (סק"א) הוסיף שגם ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור, והובאו דבריו במ"ב שם, ומזה התפשט המנהג בין הפוסקים בדור האחרון שאסור אף לשמוע כלי זמר בלא ריקודים (ובכלל זה אף דרך רדיו, טייפ וכדומה[1]), וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"א סי' קי"א): 'ולדעתי הוי איסור כלי זמר, בכלל מה דאיתא במג"א דאסור לעשות ריקודין ומחולות בימי הספירה, ואף דלא הזכיר כלי זמר, מ"מ כלי זמר הוי כל שכן דהוי שמחה יתירה מריקודין ומחולות' וכו' ע"ש. ואף בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב סי' קל"ז) אסר שמיעת כלי זמר אך מכיוון אחר: 'ובדבר שמיעת כלי שיר בימי הספירה יש לאסור גם בבית כשהוא בעצמו, דהא ברבים שהוא לשמחה יתירא מסתבר שאף לרמ"א (או"ח סי' תק"ס ס"ג) שמיקל למי שאינו רגיל כשאינו בבית המשתה, נראה שיאסור בקבוץ רבים שהוא לכוונת שמחה יתירא גם בכל השנה, א"כ המנהג שניתוסף בימי הספירה הוא אף ליחיד שאינו רגיל בהם, וע"ע בשו"ת יחו"ד ח"ו סל"ד. והגרש"ז אוירבך אסר שמיעת כלי זמר מחמת שמביאים לידי ריקוד וממילא בשירה רגועה שלא מובילה לריקוד התיר (עי' הליכות שלמה, ספירת העומר פי"א סי"ד).

והנה יש שהבינו בדברי א"ר (שם סק"ב, ושעה"צ סק"ד שהביאו) שאוסר ריקודין ומחולות גם לאחר ל"ג בעומר, שכך כתב: 'מיהו עד אחר ר"ח אייר ומר"ח סיון עד שבועות יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות' כלומר יכול להשתמע מדבריו שעד ר"ח סיון וודאי אין להקל.

והדברים תמוהים שהרי לכל השיטות מנהגי האבילות הינם ל"ג יום, אלא שישנם חילוקי דעות מאימתי למנותם וכדלעיל, ולנוהגין עד ל"ג בעומר כתב הרמ"א (שם ס"א): 'מיהו מל"ג בעמר ואילך הכל שרי' וכתבו האחרונים (עי' מ"ב סקי"ז) שכאשר ידוע לו מנהג המקום אין לו לשנות בין להקל ובין להחמיר ורק באופן שמסופק מהו מנהג המקום יכול לתפוס כחומרי שני המנהגים. ואמנם המנהג הרווח כיום אצל בני אשכנז שאף שנוהגים מנהגי אבילות עד ל"ג בעומר אין נושאים נשים לאחר ל"ג בעומר עד ר"ח סיון, וכנראה הונהג כך עפ"י דברי הט"ז (שם סק"ב) שכתב שנוהגים קצת דיני אבילות מחמת גזירת תתנ"ו שהייתה באשכנז בין פסח לעצרת כמו שמפורש ביוצרות ופיוטים שאומרים בשבתות ההם[2], אבל להסתפר וודאי מותר, שמחמת גזירה זו לא החמירו אלא בשמחה יתירה של נישואין, ע"ש. וא"כ צ"ע מהיכי תיתי לאסור ריקודין ומחולות (שפחותים בחומרתם מתספורת) בימים שלאחר ל"ג בעומר ?

ולענ"ד נראה שכוונת הא"ר להסתפק בעניין ריקודין ומחולות לשתי השיטות: עד ר"ח אייר לנוהגין מנהגי אבילות מפסח עד ל"ג בעומר, וספק שני מר"ח סיון עד שבועות לאלו הנוהגין אבילות מאחרי ר"ח אייר, וכן נראה בשעה"צ (סק"ד) שהספק לגבי ר"ח סיון עד עצרת לאלו הנוהגין להסתפר בימים אלו (כלומר מחמירים בתספורת גם אחרי ל"ג בעומר אך מקילים מר"ח סיון לפי המנהג שהביא בסקט"ו), אך לאסור ריקודין לאחר ל"ג בעומר לשיטת הנוהגין עד ל"ג בעומר לא עלה על דעתם. אמנם מכיוון שמובא בשם שנים מגדולי הפוסקים (קובץ מבית לוי ח"א בשם הגר"ש ואזנר, ובספר הליכות שלמה, ספירת העומר פי"א סט"ו, בשם הגרשז"א)  שאיסור ריקודין ומחולות ושמיעת כלי זמר הינו במשך כל ימי הספירה, [3]ראוי להחמיר בשמיעת מוזיקה המביאה לריקוד, אך מוזיקה שקטה שאינה מביאה לריקוד וודאי מותרת וכפי שהתיר הגרשז"א גם בימים האסורים בנישואין ותספורת (שם סי"ד).

[1] עי' שו"ת אג"מ או"ח א' קס"ו, יחוו"ד ח"ג ל', צי"א ט"ו ל"ג, ועוד.

[2] ע"ע ברוקח סי' רי"ב שמחמת כן נהגו בקהילת ווירמיישא להתענות בר"ח סיון, והביאוהו המ"א ומ"ב בסי' תי"ח.        לפ"ז צ"ע אף אם למעשה אין נהוג להתענות אך מדוע במנהג הרווח כיום (וכך מובא בלוח לארץ ישראל להרב טוקצינסקי) מתחתנים כבר בר"ח סיון ?

[3] כתבתי 'ראוי' משום שהגרשז"א (שם הע' כ"ג) תלה הדבר במנהג – שכל הדברים האלה במנהגא תליין, ולמעשה נהוג לאסור, ע"ש. ופוק חזי מנהג העולם כיום שמקילין בזה (מבדיקה שעשיתי אצל ת"ח רבים), וא"כ יתכן שאף הגרש"ז יתיר.