האם לישון בשבת ערב פסח? הלכה למעשה
On Shabbat preceding Passover, it is advisable for individuals, even those accustomed to staying awake, to take a short nap in the afternoon. This practice helps gather strength for the Seder night, particularly for children, and facilitates changing into Yom Tov clothes without violating the prohibition of preparing from Shabbat to Yom Tov. Halachic authorities like the Or LeTzion permit explicitly stating the intention to sleep for Seder preparation, despite concerns raised by Sefer Chassidim regarding 'weekday speech' on Shabbat.
שאלה: אדם שנוהג להישאר ער במשך כל השבת האם כדי שבשבת הסמוכה לפסח יישן מעט או שימשיך להישאר במנהגו?
האם רבים נוהגים לישון בשבת של ערב פסח, ומה הסיבה לכך?
ברם השנה בשבת הסמוכה לפסח רוב העולם נהגו להתפלל בהנץ החמה או מעט אחרי כן[1] בכדי לאכול סעודה בפת לפני סוף שעה רביעית[2] (אול"צ ח"ג עמ' קנב ד"ה ממצוא). ובוודאי שמי שאינו רגיל להתפלל בשעות אלו במשך שאר שבתות השנה התעייף יותר במשך היום ואפילו אם חפץ ללמוד במשך כל השבת מצווה לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח (רמב"ם פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"א) ובכדי לקיים מצווה זו בהידור צריך להכין עצמו עכ"פ בשינה מועטת ובפרט ילדיו קטנים שמצווה שהיא עיקר המצווה בליל הסדר.
ומלבד זה חשוב לזכור שבגדי יו"ט צריכים להיות יותר טובים משל שבת (שו"ע סי' תקכט ס"ב) וממילא משום כבוד היום טוב מצווה להחליפם לפני כניסת החג אלא שאסור להחליף את הבגדים סמוך לשבת משום הכנה מקודש לקודש כמבואר בשו"ע (סי' תקג) ואם יישן קצת בשבת זו שוב יכול להחליף את הבגדים לבגדי יו"ט ואין כאן חשש הכנה מכיוון שאינו ניכר.
ועוד יש להעיר בכדי שהילדים יאגרו כוחות ללילה הדרך לומר להם שיישנו מעט בכדי שלא יהיו עייפים בלילה ודנו הפוסקים האם הדבר מותר: ראש המדברים בזה הוא הספר חסידים (ס' רסו) שכתב וז"ל "לא יאמר אדם נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצאי שבת שאסור לומר למחר אעשה כך ואפילו חפץ לכתוב תורה מפני שמראה מה שיישן ונח בשבת שעושה בשביל החול אלא יאמר ננוח שבת היום".
ויש מהפוסקים שכתבו שהטעם שאסר הוא משום דיבור חול בשבת ואע"ג שאמרו בגמרא (שבת קנ.) שמותר לדבר בשבת על ענייני צדקה ושידוכין שאינו בכלל חפציך, אלא חפצי שמיים ובוודאי שגם כתיבת ס"ת בכלל כן פסק השולחן ערוך (סי' שו ס"ו) כ"ז דווקא כשיש צורך באמירה זו אבל בלא צורך אסור (מג"א סי' שז סק"א ועי' תוספת שבת סק"א) ויש אומרים שמעיקר הדין מותר לדבר בכל דבר מצווה שרוצה לעשות למחר לגמרי וכפשיטות דברי הגמרא והשולחן ערוך (כה"ח שם אות ג חזו"ע ח"ו עמ' נז).
וצ"ל שהספר חסידים כתב זה דרך חומרא לפי שעה וכמו שכתב כיוצ"ב ביב"א, וכן פסק האול"צ (ח"ג עמ' קצה) בנידון דנן ושמעיקר הדין מותר לומר שישן בכדי שיהיה לו כח לליל הסדר. ומאידך יש אומרים הטעם שהסה"ח אסר משום איסור הכנה ולא משום דיבר חול בשבת (ערה"ש שם) ואם היה יישן מבלי לומר אין ההכנה ניכרת ומותר מכיוון שנהנה מעצם השינה בשבת ופ"כ בהלכ"ב (סי' שז ס"ו).
העולה מן האמור א. אף מי שלא רגיל לישון בשאר שבתות השנה טוב שישן שמעט בצהריים ב. בקומו משנתו ילבש בגדי יו"ט וכך לא ניכר שמכין מקודש לקודש ג. לכתחילה יאמר לילדיו לפני השבת שעליהם לישון מעט בשבת בצהריים בכדי שיהיו מוכנים לליל הסדר אולם אם לא אמר להם לפני השבת ויודע שלא ילכו לישון אם לא ייתן להם סיבה מוצדקת יאמר להם שעליהם לישון מעט בכדי לאגור כוחות ליל הסדר.
[1] אף שבימי החול נכון יותר להתפלל בהנץ החמה שהוא מצווה מן המובחר (שו"ע סי' פט ס"א) ואף ביום שבת יש אומרים שכדי להתפלל מוקדם כיוון שהכל מוכן לכבוד שבת ואין עליו טורח (רש"י מגילה כג. ד"ה ובשבת) מאידך יש אומרים שאדרבה מצווה להתפלל מאוחר יותר משום עונג שבת (מרדכי פ' כל כתבי סי' שצח רמ"א סי' רפא ובב"ח שם) וסמך לכך ממה שנאמר לעניין הקורבנות בימות החול 'בבוקר' ובשבת נאמר 'וביום השבת' ומשמע שהוא מאוחר יותר ותפילות כנגד קורבנות.
[2] ומעטים מקיימים סעודות שבת במצה מבושלת או מטוגנת גם בסעודה ראשונה או שניה (עי' בחזו"ע פסח עמ' רסב) ואתם אנשים רשאים להתפלל מאוחר, ופשוט.
