מאמר בדין קידושי שחוק
שאלה בבית ההוראה: מה דעת כב' הרב במעשה שאירע במסיבת פורים במשפחה, שהיו כמה בחורים ובחורות, שחלקן קרובי משפחה וחלקן אינם קרובים, ועמד אחד מהבחורים שאינו קרוב משפחה, והושיט לבחורה אחת משקה קוקה קולה שהיה בפחית (ואין ידוע אם היה שווה פרוטה), בפני חבורת נערים שחלק מהם קרובי משפחה, ואמר לה שהיא מקודשת במשקה זה, והן הבחור והן והבחורה אומרים שלא התכוונו להתקדש כלל וכל זה היה דרך צחוק?
תשובה: שאלה זו הינה כבדת משקל וחייבים ללכת לרב תלמיד חכם דיין, שיישמע את כל הפרטים, כי יש בכאן חשש קידושין וספק איסור אשת איש רח"ל, ואין לתלות שאין כאן קידושין מהטעם שהבחורה לא התכוונה לקידושין. וכבר יצאו גדולי ישראל על חומרת הדבר במשחקים אלו וכל מי שנמצא במקום כזה. וכמו שכתב הגאון החתם סופר שאין זה מעשה בחור אלא מעשה שקץ המשוקץ ולא המובחר.
מקורות: הנה בשאלה מורכבת זו יש מקום לדון בהרחבה אם אמרינן שכיון שנמצא אחד מהעדים קרוב או פסול כל העדות פסולה, כי התוס' (מכות ו. בד"ה אמר ר' יוסי) כתבו שרק בדיני נפשות מתבטלת כל העדות, ולא בדיני ממונות, שעד אחד מחייב שבועה. וא"כ ה"ה לעד אחד בקידושין, וכמ"ש הסמ"ג, ופסקו הרמ"א אה"ע (סי' מב סע' ב), שאם קידש בפני שנים, ואחד מהם קרוב, הרי זה כמקדש בעד אחד. ומבואר באחרונים שכל דברי הרמ"א באופן שלא כיוונו להעיד, דלא שייך בזה דין נמצא אחד מהם קרוב או פסול, וכמ"ש בשו"ת סם חיי (סי' ז'). וע"ע בחלקת מחוקק (ס"ק ו), ובבית שמואל שם (ס"ק יח), ובשו"ת רבי עקיבא איגר (סי' צד), ובשאר אחרונים.
וא"כ כאן שלא כיוונו להעיד ממילא העדות תתקיים בשאר הכשרים, אך בשו"ת דברי מלכיאל חלק ד' (סי' קג) שכתב, ומה שכתב הבית שמואל דבקידושין נהי שכאשר העידו בבית דין נפסלו כשנמצא אחד מהם קרוב או פסול, מ"מ בשעת הקידושין לא היו עומדים לכך שילכו להעיד בבית דין, ואם כן הרי קידש בפני עדים כשרים, לפענ"ד זה אינו, שכיון דבעינן שיקדש בפני שני עדים כשרים בעינן שלא יהיה ביניהם שום עד שהוא קרוב או פסול, והקידושין בטלים למפרע. ע"ש. וכ"כ בשו"ת ברית יעקב (חלק אהע"ז סי' מג) להשיג על הבית שמואל בזה, שמאחר שבקידושין צריכים עדים לקיום המעשה, אם כן בשעת מעשה הקידושין הוי כהגדת עדים לקיום הדבר ובטלה עדותם למפרע.
וכ"כ גם מרן הב"י בתשובה לאהע"ז (סי' ב דף יא ע"ב), שאפילו לדברי הסמ"ג והמרדכי שמחמירים בדין המקדש בעד אחד, הני מילי כשהיה עד אחד בלבד, אבל כשנמצא האחד פסול אין כאן עדות כלל, וכדתנן במכות (ה:) בשנים שנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה.
והנה יש כאן אריכות דברים בשאלה זו ובחינת כל מקרה לגופו ולכן אין כאן מקום להתייחס לשאלה זו הלכה למעשה, רק לאחר שהרב שהסומך לכך יישמע את כל הפרטים, ורק ציינו כאן את החששות לאיסור חמור של קידושין וחשש אשת איש. ויש עוד לדון באורך מדין קידושי שחוק וכמבואר כל זה ברמ"א שם (סע' א) שאין הולכין בזה אחר אומדנות וכמ"ש המהר"ם מרוטנבורג (חלק ד סי' תתקצג), נראה, דהאי טעמא דחיישינן לקידושין, הוא משום חשש בכוונת האשה, דמשום חומר איסור א"א חיישינן דשמא בכל זה נתרצית לו, דאיתתא בכל דהו ניחא לה, וכשיש אומדנא דמוכח דלא כיוונה אלא לשחוק אזלינן בתר מחשבתה, ולא חיישינן לקידושין, וממ"ש המהר"ם "וליכא אומדנא דמוכח", דדוק מינה הא איכא אומדנא דמוכח ליכא לקידושין.
אך ראוי מן הנכון לדרוש באותו מקום לאותם נערים שלא יחזרו לכסיל איוולתם במשחקים אלו שלא לעשות כן, וכמ"ש בשו"ת חתם סופר חלק ג (אהע"ז א, סי' פה) וז"ל, וכיון שכבר כתבנו לעיל שאין בקידושין אלו שום חשש אי' דאוריית' א"כ כשיצורף לזה ג"כ אומדנא הלז יש לסמוך להקל כדי לחוש קצת לכבוד בית אבי הנערה וכמ"ש, ג"כ בשב יעקוב הנ"ל. "אמנם כבוד השמים עדיף להכות בשבט משור את הנער המקדש והעומדי' על גביו" המרבין שיחה עם אשה, ואין זה מעשה בחור אלא מעשה שקץ המשוקץ ולא המובחר, ומזה זו שתיקה במקום שיש חלול ה' אין חולקין כבוד, ומ"מ אין הדברי' מוטלי' עלי כ"א על הגאב"ד דמדינה ועל פיו יצאו ויבואו ולא כתבתי אלא להשיב מפני הכבוד ואחתום בברכה א"נ. משה"ק סופר מפפד"מ. וכ"כ בשו"ת אגרות משה אהע"ז (חלק א סי' פד) שאחר שהעלה להתיר בקידושי שחוק של איש ואשה שטוענת לשחוק התקדשה, כתב לרב השואל שיש לכתר"ה לעונשם באיזה עונש שלא יבואו לשחוק בדברים כאלו. וכן ראיתי לרה"ג הרב מנחם מנדל שוימר שליט"א דומ"צ בלשכת הוראה פיטסבורג (בקובץ איגרא דבי הילולי עמ' עב), שכתב להקל בנ"ד שאין כאן בית מיחוש לקדושין והדין איתתא שריא לכל גבר דיתייצבין, מ"מ כבר כתב בזה מאור עינינו החתם סופר (סי' פה) דיש להזמין כל האחראים והנוגעים בדבר ולנזוף בהם, ולדבר אתם קשות, ויש להוסיף בזה תוכחת דברים שהרי כבר כתב הרמ"א ביו"ד סי' קצג בעל נפש יחוש לעצמו שלא לשחוק בתינוקת, ועוד אמרו חז"ל איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתם דשם י-ה נסתלק מהם ונשאר אש ביניהם, ובכגון דא ובמשחקים כאלו כמשחק של אש הם, וראוי לבטל כל מיני שחוק כאלו והרחק מן הכיעור והדומה להם.
