באופן כללי, אסור להתאמן בתספורת שיער על יהודים בימי העומר, במיוחד בין ר"ח אייר לל"ג בעומר, אלא אם כן למסתפר יש היתר הלכתי מפורש. עם זאת, ישנם מקרים מותרים: ניתן לספר יהודים שיש להם היתר (כגון אב, מוהל או סנדק בברית מילה, או המקלים לכבוד שבת), וכן מותר להקל ולספר ילדים עד גיל שלוש עשרה. כמו כן, מותר להתאמן על מי שאינו יהודי. הרחבה ומקורות: פסק בשו"ע (או"ח סי' תצ"ג) נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג בעומר וכו' ומבואר בפוסקים שישנם שלושים ושלושה ימי אבילות משום מיתת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו, וישנם דעות שונות כיצד למנות ימים אלו אם מפסח עד ל"ג בעומר או ל"ד, או מר"ח אייר עד שבועות (והנוהגים כאריז"ל אינם מסתפרים כלל בין פסח לעצרת), וע"כ עד אחרי ר"ח אייר ומל"ג בעומר ואילך יוכל לספר ואין צריך לשאול המסתפר מה מנהגו, אמנם בימים שבין ב' אייר לי"ח אייר שאסור לכל הדעות מלבד מקרים מיוחדים (כברית מילה[1] או לצורך בריאות או הפסד ממון) לא יוכל לספר אפילו שכוונתו רק להתלמד, ואף שהלומד לנגן לצורך פרנסה מצינו בפוסקים שהתירו (עי' אג"מ או"ח ח"ג ספ"ז, ועוד) מ"מ בתספורת הרי מכשיל המסתפר[2]. וע"כ האפשרויות להתאמן בתספורת בימים אלו הינם כאשר המסתפר אינו יהודי, או יהודי שיש לו היתר וכנ"ל, וכן אפשר להתיר לספר ילדים לא מיבעיא אם לא הגיעו לגיל חינוך ואף כשהגיעו לחינוך אפשר להקל עד גיל שלוש עשרה (עי' שו"ת אור לציון ח"ג פי"ז ג') שהרי אין חינוך לאבילות וכ"ש בימי ספירת העומר שהאיסור אינו אלא מנהג בלבד, ואף שלכתחילה לא נהגו כן מ"מ המתאמן שבאו לפניו ילדים אינו צריך לדקדק בכך (ובפרט בערב שבת שאפשר להקל יותר ע"פ שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תרפ"ז). [1] שהותר לאבי הבן למוהל ולסנדק (מ"ב סקי"ב, חזון עובדיה ספה"ע עמ' רס"ד), וכן במקרה ששלמו ימי אבלו בימים אלו (שע"ת שם סק"ג), או לצורך בריאות (עה"ש שם ס"ג), או מחמת הפסד ממון (עי' אג"מ או"ח ח"ד סי' ק"ב, וביאר דבריו בח"ה סי' כ"ד אות ט', ויש שחלקו), וכן כל אלו שהתירו להם להסתפר בחוה"מ כמבואר בסי' תקל"א (פמ"ג מ"ז סק"א, והובא בבה"ל שם וחזו"ע ספה"ע עמ' רס"ב, אמנם לענ"ד יש לדון דבחוה"מ הותר משום כבוד המועד משא"כ הכא, ומצאתי שעמד בזה באג"מ או"ח ח"ב סצ"ו, ע"ש, וע"ע בדבריו באו"ח ח"א סי' קס"ג בהגדרת איסור הגילוח בחוה"מ). [2] ונראה שאף לדברי נתה"מ (רל"ד סק"ג) שבאיסור דרבנן בשוגג לא נחשב עבירה ואין צריך כפרה, וודאי כ"ש בעניין זה שאינו אלא מנהג, ונחלקו הפוסקים אם המכשיל עובר בלפני עוור באופן זה (עי' שו"ת הר צבי יו"ד סי' קכ"ד שאינו עובר ומנחת שלמה ח"א סי' מ"ד שחולק), מ"מ בנידון דידן שמספרו ממש אין נראה להתיר.