שאלה: משפחה שקיבלה ירושה מאביהם או מאימם ומעוניינים לעשות דבר לעילוי נשמתם מכספי הירושה, האם עדיף שיקנו ספר תורה או שיקימו כולל באותם כספים או יתרמו לישיבות:

תשובה:

כספי הירושה הינם ממונם הפרטי של היורשים, ועל כן המצוות שהם עושים עימם עולות ליורשים עצמם, ועל כן היות שמקיימים היורשים מצוות כתיבת ס"ת וגם מקיימים עילוי נשמה בשביל אביהם עדיף שיקנו ספר תורה, שמצווה זו קשה לקיימה מחמת שהיא יקרה, ואם נזדמנה לפניו יעשנה.

גם אם קונים כמה יורשים יחד מקיימים את מצוות כתיבת ספר תורה, לכן מצווה זו עדיפה מהחזקת לימוד תורה.

אם היורשים הם בנות או שיש ליורשים עוד כסף כדי לקיים מצוות כתיבת ספר תורה, נראה שעדיף החזקת לימוד תורה שהרי בסכום ס"ת מקיים הרבה יותר מצוות לעילוי נשמת המת, והמצווה לימוד תורה היא כנגד כל התורה כולה.

מקורות:

תרומה לעילוי נשמת אדם בהלכות צדקה

בשולחן ערוך באו"ח ס' תרכא סע' ו' כתב נהגו לידור צדקות בעד המתים (ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה) ע"כ

וברמ"א ביורה דעה הלכות צדקה סימן רמט סעיף טז כתב וז"ל: מה שנוהגין לפסוק צדקה עבור מתים בשעת הזכרת נשמות, מנהג ותיקין הוא ומהני לנשמותיהם. (רוקח סימן רי"ז).

וכתב במ"ב סק' יט דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביוה"כ – כשנודרין בעבורן דאמרינן אלו היה חי היה נותן ג"כ צדקה [ואפילו אם היה עני היה טהור לב ורוצה ליתן] אבל בעבור רשע אינו מועיל [מ"א וש"פ] ואם התודה קודם מותו י"ל דיש לו כפרה וכצדיק חשוב [פמ"ג] ומסתברא דאם הבן נותן בעד אביו בכל גווני מועיל להקל דינו דברא מזכה אבא:

נמצא א"כ שלמדנו שאדם יכול לזכות מצווה למת ועכ"פ לאביו וודאי מועיל לעילוי נשמתו.

מצוות כתיבת ס"ת.

והנה בשולחן ערוך יו"ד ס' רע כתב שכל אדם מצווה שיהיה לו ספר תורה שהוא כתבו וז"ל השולחן ערוך: מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה ע"כ ובסע' ב' כתב האידנא, מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ע"כ.

ונחלקו הנו"כ בביאור דברי השולחן היות שבבית יוסף כתב על סע' ב' במקור הדברים שהוא מהרא"ש שפסק שאדם צריך לקנות חומשים וספרי לימוד שהרי כל מה שהתורה ציוותה לקנות ספרי תורה הוא כדי שילמדו בהם אך היום עיקר הלימוד הוא מהחומשים לכן יקנה חומשים וזאר ספרי לימוד.

וכתב הב"י שוודאי שאין הרא"ש בא לאפוקי את עיקר המצווה שהיא כתיבת ס"ת או קנייתו אלא רק בא להוסיף שיקנה גם חומשים ושאר ספרי לימוד.

ובש"ך ובט"ז הביאו מחלוקת המפרשים מה נפסק לדינא, וכן נחלקו ביאור דברי השולחן ערוך אם פסק שיש מצווה לקנות ספר תורה בימינו אע"פ שאין הספר עומד ללימוד אלא נמצא בעיקר בבית הכנסת, ובאחרונים נקטו בדברי השולחן ערוך שלדינא פסק שאיכא גם מצוות כתיבת ספר תורה והרא"ש בא להחמיר לקנות חומשים ועיין ביבי"א ח"י ס' כט יו"ד שנראה שכן נקט לדינא שאיכא מצווה לקנות ספר תורה לדעת השולחן ערוך רק שיש לדון אם היא מצווה מהתורה או מדרבנן ע"פ דברי השאגת אריה, אך עכ"פ נראה שנקט שאיכא מצווה.

בן הקונה לעילוי נשמת אביו למי נחשב המצווה.

והנה זה ברור שאם הבן קונה ספר תורה לעילוי נשמת אביו אינו מגרע הוא ממצוותו הוא, וכן כתבו הפוסקים שנר אחד נר למאה והמצווה נחשבת גם לבן וגם לאביו, ואדרבה כל הזכות של אביו הוא מפני שבנו מקיים מצוות ואכמ"ל.

ועל כן אם בן קונה מכספו שלו מצווה של כתיבת ספר תורה נחשב שהבן או היורשים עושים מצווה כתיבת ספר תורה ובכזה אופן וודאי שאיכא מצווה עדיפה לקנות מצוות ספר תורה משום מצוותו של הבן, שהגם שלימוד תורה חשוב, אם מזדמנת לפניו מצווה עדיף הוא מלימוד התורה, שהתורה ניתנה על מנת לעשות ולא רק ללימוד.

כתיבת ספר תורה או לימוד היכן איכא יותר זכויות

הן אמת שאם נדון היכן יש יותר זכויות ונעשה יותר מצוות הדבר פשוט שהוא החזקת תורה מאשר מצוות כתיבת ספר תורה.

שהרי בתי הכנסת מתחייבים בדרך כלל לכל תורם ס"ת לקרוא בו בשנה הראשונה בלבד ולאחר מכן בשבוע של האזכרה או החודש, וגם בשנה הראשונה בדרך כלל  אולי קוראים בו במצטבר שלוש שעות, ואם יש כמה מניינים אולי חמש עד שש שעות.

משא"כ הסכום שעולה לס"ת יכול להחזיק מאות ואלפי שעות של לימוד תורה בכוללים וודאי שלימוד תורה השקול כנגד כל המצוות בתורה עדיף על מצווה אחת הגם שהיא גדולה.

אם עדיף מצוותו של הבן או כיבוד אביו

אך זה יש לדון שלפני הבן נמצא קיום מצווה שבפשטות הוא חייב בה, ועילוי נשמתו של אביו על ידי ריבוי הזכויות וא"כ יש לדון מה עדיף שהרי בשני המקומות עושה את המצווה לעילוי נשמתו.

ונראה שעדיף לקנות ס"ת שהרי נפסק בשולחן ערוך בהלכות כיבוד אב ואם שכיבוד אב משל אב ולא משל בן, וא"כ אם יש מצוות הבן מול מצוות האב עדיף לקיים מצוותו, מה גם שכן נמצא פה כיבוד אביו ואימו.

אם בת חייבת במצוות כתיבת ספר תורה ומה הדין אם כל היורשים יחד.

והנה אם היורשת היא הבת נראה שוודאי שעדיף לתרום להחזקת לימוד תורה שהרי אין הבנות מצוות במצווה זו ועיין במנחת חינוך מצווה תרי"ג ומה הביא שם שדן בזה בארוכה.

ואם מדובר בכמה יורשים יחד עיין ביבי"א (שם) שדן בזה אם איכא מצווה בכתיבה בשותפות והכריע שכן, ולפי זה היות שאיכא מצוות היורשים וודאי שמצוותם קודמת.

העולה לדינא

אם אין לבן עוד כספים בשביל לקנות ס"ת והוא קונה את הספר לעילוי נשמת אביו, היות שמקיים בה מצוות כתיבת ספר תורה עדיף שיקנה ספר תורה ולא יתרום להחזקת לימוד תורה, שהרי התורה ניתנה בשביל לקיים מצוות, (ואע"פ שיש הסוברים שמצווה זו מדרבנן או שעדיף לקנות ש"ס וכדומה מחמת שנפסק בשולחן ערוך שיש מצווה כתיבת ספר תורה, והגם שיש צד שהוא דרבנן וודאי שהתורה ניתנה על מנת לקיים את המצוות) וכן הדין אם קונים כמה יורשים יחד בשותפות.

אם מדובר ביורשת בת או שיש לבן עוד כסף כדי לקיים מצוות כתיבת ס"ת לכאורה עדיף החזקת לימוד תורה שקיים בה הרבה יותר מצוות ומצוותה גדולה יותר.

אך זה יש לדון אם המת ציווה שיקיימו מכספו מצוות לעילוי נשמתו, היות שהכסף הוקדש למצווה לכאורה אין בו זכויות ליורשים והמת אינו יכול לקיים מצוות לאחר מותו, וא"כ לכאורה וודאי שעדיף החזקת לימוד תורה, אך יש לדון בזה ועוד חזון למועד.

הרב ינון קצב

דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק