שאלה :
בשבת אני עורך תהילים לילדים ואני מגריל לילדים פרס באופן שאני מביא פתקים עם מספרים אני בוחר מספר והילד שנמצא בידו המספר זוכה בפרס האם הדבר מותר בשבת?
תשובה:
אין לערוך גורל לילדים המשתתפים בחבורת תהילים באופן זה.
ואמנם ניתן לחלק כרטיסים בשבת, ובמוצאי שבת לערוך את ההגרלה.
מקורות:
בשולחן ערוך (סימן שכב סעיף ו) כתב המחלק לבני ביתו מנות בשבת, יכול להטיל גורל לומר: למי שיצא גורל פלוני יהיה חלק פלוני שלו; והוא שיהיו החלקים שוים, ואינם עושים אלא כדי להשוותם שלא להטיל קנאה ביניהם, אבל עם אחרים אסור כיון שמקפידין זה על זה יבואו לידי מדה ומשקל; וכתב במשנה ברורה (בס"ק כד) היינו אם הוא לחלק איזה דבר ואסור אפילו במקום דאתי לאינצויי, אבל להטיל גורל מי יאמר קדיש או מי שיעלה לתורה, שרי דהא היו מפיסין בשבת במקדש מי שוחט מי זורק. [מ"א] ועיין בנזר הקודש שהביא בשם שבות יעקב ח"ג סי' כ"ד) שמשמע שאינו מותר רק להטיל גורל מתוך הספר כנהוג אבל להטיל גורל ע"י פתקאות שנכתבו מע"ש שם כ"א עליו ומטילין בקלפי ומוציאין פתקא מי שיעלה לס"ת אסור וכ"כ בספר החיים: ובמגן אברהם סימן שכב כתב איתא בגמ' דף קמ"ט מטילין חלשים (גורל) על הקדשים בי"ט אבל לא על המנות של חול פרש"י של אתמול וכ"פ הרע"ב והראב"ד וכ"פ הר"ן דברי הרמב"ם וא"כ אפי' לדבר מצוה אין להטיל גורל כל מקום שיכל לעשותו מאתמול ובשבת בכל ענין אסור וכו' מיהו נ"ל דכל זה לחלק איזו דבר אסור בשבת אפי' במקום דאתי לאינצויי (למחלוקת ומריבה) כן מוכח בגמ', אבל להטיל גורל מי יאמר קדיש או מי יעלה לתורה שרי דהא הרבה פוסקים ס"ל דבבית המקדש היה מפיסין מי שוחט מי זורק וכו': ומשמעות דברי המגן אברהם שמותר להגריל רק מעין זה דהיינו לחלק קדיש וכדומה, ולא שהותר להקנות ולזכות במנה אף שמדובר לצורך מצווה ובשו"ת שבט הלוי כתב (חלק ט סימן עח) כתב וז"ל:
שאלה:
האם מותר לערוך הגרלות בשבת ויו"ט, בחברות תהילים ומתמידים?
תשובה:
דבר זה מבואר באו"ח סי' שכ"ב במ"ב ס"ק כ"ד בשם מג"א דלצורך מצוה, כגון מי שיעלה בתורה או מי שיאמר קדיש מותר, ובשם שבות יעקב ח"ג סי' כ"ד דעם פתקאות גם בזה אסור, ואם הטלת גורל בחברת תהלים אינו לצורך כעין זה, יש מקום להחמיר.
ואמנם אין כוונת השבט הלוי להתיר גורל ממש לצורך מצווה דהמעיין במג"א יראה שאין להתיר גורל ממש לצורך מצווה ומותר רק כעין חלוקת קדיש וכדומה והיינו להטיל גורל מי יקרא ראשון בתהילים אך לחלק פרס על ידי גורל הדבר אסור. וכן הבין במשנ"ב מדברי המג"א ונעתיק לשונו "ואמנם מסתימת דברי המג"א מוכח שמותר גורל שאינו ענין של חלוקת מנות ומפשטות דבריו מוכח שהיינו אפילו שאינו לדבר מצווה"
