כן, אם בעל הבית אינו מקפיד ומאפשר לקטוף לכל המעוניין, מותר לקטוף ואין חיוב להפריש תרומות ומעשרות. הדין הוא שאינו מחוייב להפריש כיון שדין הפירות כהפקר וכמואר ברמב"ם (הלכות מעשר פרק א הלכה יב) ז"ל: "המשמר שדהו מפני ענביו... אין בעל השדה מקפיד עליהן – מותרין משום גזל, ופטורין מן המעשר". אך אם בעה"ב מקפיד שלא יקטפו, אך הענפים מפריעים לעוברים ושבים בשימושם הרגיל, מותר לקצוץ את הענפים, אך הענפים והפירות שייכים לבעל העץ ואין לקחתם, וחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. מקורות: בגמ' בבא מציעא (דף קז עמוד א) מבואר : "אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, (היו שכנים) הני דילי – דילך, ודילך – דילי... המורם מן האמור, שבשני אופנים מותר לקטוף את הלימונים. א' שבעה"ב אינו מקפיד ב. שהענפים נוטים לרה"ר ומפריעים להילוכם כשמותר לקצוץ שלא ינזקו הרבים, האם הפירות שייכים לקוצץ או לבעל השדה בסוגייתינו אינו מבואר למי שייכים הענפים אך יש להוכיח כן מדברי הגמ' בבבא קמא (דף ל עמוד א) "המוציא את תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק בהן אחר – חייב בנזקו, וכל הקודם בהן זכה"... אך באופן שמפריע לבני רשות הרבים אף שמותר לקוצצו, אין היתר לקחת את הענפים לעצמו, וממילא הוי גזל.
