כן, כפי שנראה מהמקורות ההלכתיים, יש עדיפות לאדם לזכות את חבירו בקיום מצווה, גם אם הדבר מונע ממנו לקיים את המצווה בשלמות. עקרון זה נדון בהקשרים שונים, כגון חלוקת שמן נרות חנוכה, המתנה למתפללים זקנים, וסיוע בהנחת תפילין. הפוסקים דנים במקרים בהם יש להעדיף את זיכוי הרבים או הצלת חבר מעבירה, תוך התייחסות למקורות כמו המג"א, החיי אדם, הנודע ביהודה, הרא"ם, ושו"ת חזון עובדיה ויחוה דעת. במיוחד כאשר מדובר בקירוב אחינו ישראל התועים לקיום מצוות, יש מקום להקל ולפעול יחד למען זיכוי הרבים.
