טרם ניגש לדון בדעת הפוסקים ובראיות מהש”ס, נביא את הסיבות המובאות בפוסקים שבגינם היה מקום לומר שיש לצעיר להימנע מלהקדים את אחיו בנישואין:

1. מצער אחיו הגדול בכך שנישא לפניו (אגרות משה, אבהע”ז ח”ב סימן א).
2. מבייש אחיו הגדול בכך שנישא לפניו, והוי כעין הלבנת פנים (אגרות משה שם).
3. האח הצעיר מחויב בכבוד אחיו הגדול (ע”פ שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ סעיף כב), ובכך פוגע בכבודו.
4. במקרה והוריו מסרבים להשיאו לפי אחיו הגדול הוי גם כפגיעה בהם, ועובר על כיבוד אב ואם.
5. מהלכות נימוסין ודרך ארץ שלא להקדים נישואיו לאחיו הגדולים (ספר הרי בשמים מהד”ת סימן פד).

דעת האוסרים על הצעיר להקדים מובאת בין השאר במהרש”ם (ח”ג סימן קלו) ובשולחן העזר (סימן א).

סברות להתיר לאח הצעיר להקדים את אחיו הבוגר: המתירים לאח להקדים אחיו בנישואין טוענים לעומתם שאין בסברות אלו כדי למנוע מאדם להינשא, ואלו תשובותיהם כנגד הסברות הנ”ל:

1. לטענה שמצער אחיו בכך שנישא לפניו מתייחס האגרות משה (אבן העזר ח”ב סימן א), וכך כותב: “אדרבא, אסור לו [לגדול] להצטער מאיסור קנאה וכו’ דכי שייך לחייב לאחד כשיאמר לו חברו שאם לא יתן לו חפץ פלוני במתנה יחלה מזה, שיתן לו את החפץ כדי שלא יחלה וכו'”. צערו של האח הגדול אינו מוצדק ולכן אין מחויב אחיו הצעיר להישמע לבקשתו שימתין מלהינשא עד שיינשא הוא.
2. כלפי טענת מבייש אחיו הגדול, כותב האגרות משה שם שאין לגדול במה להתבייש, שהרי ישנם הרבה בחורים שאינם נישאים בצעירותם מטעמים שונים, אם משום שרוצים ללמוד וסוברים שאחר הנישואין יהיו רחיים בצווארם ולא יוכלו ללמוד, אם משום שרוצים להשתלם באיזו אומנות קודם נישואיהם וכו’. א”כ יתלו הציבור שגם לאחיו הגדול ישנו איזה טעם שבגינו לא נישא עד היום. עוד מוסיף שם שאפילו אם אכן ישנה בושה לאחיו מכך, בכל זאת לא מסתבר שיצטרך הצעיר להימנע מלהינשא בשל כך, דמסתבר שלא שייך לאסור לאדם מלעשות עסקיו וצרכי גופו בטענה שאחר יתבייש מזה שלא הצליח כמותו.
3. על טענת כבוד הוריו או כבוד אחיו הגדול משיב בספר שולחן העזר סימן א סק”ח, שאם ידחה האח הצעיר את נישואיו יבטל בינתים מצוות עשה דפרו ורבו המוטלת עליו בכל יום וכן ישנו חשש שלא ינצל מהרהורי עבירה. א”כ אינו מחוייב לשמוע בקולם של הוריו או אחיו הגדול, דהרי כבר נפסק בשו”ע יור”ד סימן רמ סעיף טו שכשאמר לו אביו לעבור על דברי תורה ואפילו על מצוה מדרבנן לא ישמע לו.

סברא מעניינת נוספת אודות כבוד אחיו מובאת באגרות משה שם, הכותב שכבוד שייך רק היכא שיכולים שניהם לעשות עתה את הענין, ואזי מקדים הגדול את נישואיו משום כבודו, משא”כ כשאחד מהם אינו יכול עתה לעשות, כגון באופן שהגדול עדיין לא מצא זיווגו ואינו יכול להינשא, שאין בכך דין כבוד.

הבדלים למעשה בין הטעמים: כמה הבדלים להלכה ישנם בין הטעמים דלעיל:

1. כשאחיו הגדול אומר במפורש שאינו מתבייש או מצטער מכך שהקדימו אחיו בנישואין או כאשר מוחל לו בפירוש על בושתו זו. לטעמים של בושת או צער אין שום חשש בהקדמה דהרי גם אב שמחל על כבודו, כבודו מחול (וכן מובא בספר אבני חפץ סימן כה אות ו ובספר שולחן העזר סימן א סקי”א), ואולם לשאר בטעמים עדיין יש להמנע מלהנשא קודם לאחיו.
2. נפק”מ נוספת תתכן באופן שאחיו הגדול (שעדיין לא נישא) אינו הבכור. דהנה כל דין כיבוד אח גדול מובא בשו”ע יור”ד סימן רמ סעיף כב. דין זה נאמר רק אודות גדול האחים ולא כלפי כל אח הגדול ממנו, כמובא בבית לחם יהודה שם (לאפוקי דעת החתם סופר ח”ו סימן כט המוכיח שחובה לכבד גם אח גדול שאינו בכור). ואולם הטעמים האחרים שהובאו עדיין עומדים בעינם ומחמתם יש להימנע מלהנשא קודם לאחיו, ע”פ דעת האוסרים.
3. נפקא מינה נוספת תיתכן באופן שרוצה הצעיר להינשא לפני אחותו הגדולה ממנו. דעי’ בשבות יעקב ח”א סימן עו הכותב שכל דין כיבוד אחיו הגדול נאמר רק אודות אחיו ולא אודות אחותו הגדולה. כן איתא גם בבית לחם יהודה על השו”ע שם וכן בפתחי תשובה שם ס”ק יט (ולא כדעת הברכי יוסף יור”ד סימן רמ הסובר שגם כלפי אחותו הגדולה יש חיוב כיבוד). ואיתא בספר אבני חפץ סימן כה אות ו שבכגון זה אין צריך להמתין לאחותו, שהרי הצעיר מחוייב בפרו ורבו ואחותו אינה מחויבת בזה, א”כ מדוע יתבטל מחיובו בגללה כאשר אינו מחוייב אפילו לכבדה. ואולם לשאר הטעמים שהובאו לעיל עדיין החשש במקומו עומד. 
4. נפק”מ נוספת בין הטעמים תהיה בשעת הדחק, כגון שהאח או האחות המבוגרים יותר כבר הגיעו לגיל מופלג ולא  נישאו או כגון שנמצאת הבת בבית אב חורג וסובלת צער ועגמת נפש. לטעם הסובר שמהות האיסור הוא משום נימוסין ודרך ארץ יש להקל בכגון האי (וכן איתא במהרש”ם ח”ג סימן קלו), ואולם לשאר הטעמים אין להקל אפילו בשעת הדחק (דהרי הוי איסור) והחשש במקומו עומד.

סוגיית בנות צלפחד:

במסכת בבא בתרא קכ ע”א מובא: “להלן [כשנשאו – רשב”ם] מנאן הכתוב דרך גדולתן, וכאן [כשעמדו לפני משה – רשב”ם] דרך חכמתן”. וז”ל הרשב”ם שם ד”ה להלן: “כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן, דכתיב ותהיינה מחלה תרצה חגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים”. הרשב”ם מבאר שאודות נישואיהן נמנו מהגדולה לקטנה, הגדולה נישאה בראשונה, וממשיך ומבאר את הענין: “ומסתבר דכך נולדו כדכתיב ‘לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה’ (בראשית כט)”. לדבריו, גיל האחים קובע גם את סדר נישואיהם, והראיה מדברי לבן שאמר ליעקב שמקובל להשיא את הבוגרת לפני אחותה הצעירה ממנה.

כהערת אגב, נציין כמה נקודות שיש להעיר על לימוד זה:

1. קצת תמוה הלימוד מדברי לבן שהיה ידוע ברמאותו.
2. לימוד זה הינו ממעשה שהיה קודם מתן תורה ויש לדון האם ניתן בכלל ללמוד ממנו, ועי’ תוס’ מו”ק כ ע”א ד”ה מה חג שבירושלמי איתא דאין למדין מקודם מתן תורה, ועי’ שבות יעקב ח”א סימן כו שישנם דברים שכן לומדים מקודם מתן תורה.
3. יש אומרים שכל ההקפדה בפסוק זה הינה רק שלא יקדים את הבכור ללידה, דהרי חייב בכבודו, ולא איירי בסתם גדול, וזהו שכתבה התורה “לפני הבכירה”, הבכירה דווקא.

גם החתם סופר עצמו הסתמך על סוגיה זו דבנות צלפחד כשבאה שאלה זו במשפחתו. ועי’ אוצר הפוסקים בראש ההשמטות לחלק א המביאים דברי החתם סופר הכתובים באגרות סופרים, אגרת כט, שהיתה כנראה בנידון נישואי בתו לפני בנו הגדול ממנה. וכך כותב שם: “והיות קשה עלי מאוד לעבור על דבר המפורש בתורה בפירש”י סוף פרשת מסעי על בנות צלפחד וכו’ שלא לתת הצעירה לפני הבכירה. וגם סיפר לי מו”ר גאון ישראל מו”ה נתן אדלר זצ”ל דבדידיה הוה עובדא ונכשל, ע”כ אין דעתי לעבור על דברי תורה וכו’, ואם ירצה להרחיב זמן הנישואין עד ב’ שנים לא אקפיד, כי קרוב לודאי שבני ר’ שמעון יחי’ יתקשר אי”ה ויהיה נישואיו בתוך משך שנה, ע”כ אין קפידא אם יתאחר זמן נישואי הבת קצת”. נראה שגם הוא הבין שמפרשת בנות צלפחד משמע שאין להשיא את הצעיר לפני הגדול ממנו.

שיטות הפוסקים שעולה מהם להתיר הקדמת הנישואין:

לשאלה זו ישנה התייחסות בספר אגרות משה (אבהע”ז ח”ב סימן א), שם מתיר לאח הצעיר להינשא לפני אחיו הבוגר ממנו. בדבריו שם דוחה את כל הסברות להחמיר ומסיק שאין כל מניעה בענין הקדימה. יסוד דבריו הוא שהרי חייב הצעיר לישא אשה ולא שייך לומר שלא יקיים חיובו בגלל שאחיו הגדול אינו מקיים חובתו שלו.

ראיה לכך שאין למנוע מהצעיר להינשא לפני אחיו הבכור מביא שם מהמשנה והגמרא בקידושין סד ע”ב. שם איתא: “המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל”. ומבארת הגמרא שמסתמא התכוון לבתו הקטנה, דמוטלת עליו מצוה להשיאה, ולא שביק מצוה דרמיא עליו ועביד מצוה דלא רמיא עליו (להשיא בתו בוגרת). ולכאורה אם היתה הלכה שיש להקדים נישואי הגדולה לקטנה, א”כ היתה הגמרא פוסקת הפוך, שמסתמא כוונתו לגדולה ולא לקטנה, שהרי רוצה להשיאן לפי סדר גדולתן. אלא נראה שלא עמד לפני הגמרא שיקול זה, ואכן אין צורך להקדים הבוגרת לפני הצעירה.

סוף דבר מסיים שם האגרות משה: “ולכן איני רואה שום איסור ואף לא שום דבר שלא כהוגן בזה שישא הצעיר תחילה, ואדרבה זכה במצוה רבא דנישואין ופרו ורבו שחייב בן עשרים [שם בתשובתו מדבר באח צעיר שלא הגיע לגיל עשרים], ולא יצטרך לבקש זכותים להינצל מהעונש דאמר רבא ותנא דב”ר ישמעאל, והוא דבר ברור לדינא”.

גם החזון איש התייחס לשאלה זו של קדימות הנישואין באגרת שכתב (מובאת בקובץ אגרות למרן החזון איש ח”א אגרת קסו), וזהו לשונה המדוייק של האיגרת המובאת שם באופן חלקי: “ה’… כתב לאימו, ותשובתה שאינה מסכמת ליתן הצעיר לפני הבכור. ואולי יש להסביר לה שאין זה נכון”. מדבריו הקצרים ניתן היה להבין שסובר שאין מניעה להשיא את הצעיר לפני אחיו הבוגר ממנו. ואולם לא יהיה נכון ללמוד את דעתו להלכה מאגרת זו המובאת רק באופן חלקי, ויתכן ושם היה הנידון באופן מסויים שבו אין מניעה בהקדמה, כדוגמת האופן שיובאו להלן.

עוד יש להוסיף, בספר שולחן העזר סימן א סק”י מובא שבן בוגר מגיל עשרים שנה אין בחובתו להמתין לאחיו או לאחותו הבוגרים ממנו, משום שמגיל עשרים והלאה הטילו עליו רבנן חיוב להנשא ואף קללה הטילו עליו, ומשום סרך איסור של “לא יעשה כן במקומנו” אין לבטל הנישואין, דחמירא סכנתא מאיסורא. עיקרון דומה מוצאים אנו גם במהרש”ם ח”ג סוף סימן קלו הכותב שכל איסור הקדמת נישואין זה הינו רק בין בנות, ואולם בן שרוצה להינשא לפני אחותו הבוגרת, אין שום איסור, דהרי מצווה הוא על מצות פרו ורבו והבת אינה מצווה בזה. ואולם החלקת יעקב סימן קכה הביא דברי המהרש”ם הנ”ל וכתב עליו: “כמדומה שהעולם נמנעין מזה”.

לסיכום:

1. חלוקים הפוסקים האם יכול אח צעיר להקדים נישואיו לנישואי אחיו או אחותו הבוגרים ממנו. דעת האגרות משה היא שאין לחשוש לכך ואין לצעיר שום מניעה להינשא לפני אחיו הבוגר.
2. כמה טעמים ישנם לסברת האיסור וכמה הבדלים ישנם בין הטעמים הנ”ל.
3. בבנים גדולים למעלה מגיל עשרים, ישנה תוספת סברא בפוסקים שלא למנוע מהם את נישואיהם למרות שהבוגרים מהם עדיין לא נישאו. יש הסוברים כך גם אודות בן המקדים בת.
4. לאור הנ”ל נראה שלכתחילה ישיאו את הילדים לפי סדרם, כמקובל. אם בכל זאת מתעכב הבוגר מלמצוא את זווגו נראה שכדאי להמתין קצת עד שימצא (כמובא בחת”ס), ואם מתעכב הרבה, נראה שיכולים הצעירים ממנו להינשא לפניו. במקרה שכזה כדאי שהגדול ימחל בפירוש לצעיר שיינשא לפניו. במקרים חריגים יתכן ואין מניעה לצעיר להקדים את הבוגר ממנו, ויעשו שאלת חכם.