אכילת בשר ודגים מחוץ לסוכה
אכילת בשר ודגים מחוץ לסוכה: שאלות ותשובות בהלכה
During Sukkot, one is generally permitted to eat "casual" foods outside the Sukkah, which includes fruits, snacks, and even meat, fish, or cheese, provided no bread is consumed and the amount of grain-based food is less than a k'beitza. This leniency is supported by the ruling of Maran Beit Yosef, as cited in Responsa Yechave Da'at (Part 1, Siman 65), which permits eating meat and fish outside the Sukkah even if one establishes a meal on them. The Shaarei Halacha U'Mishpat article explains that this is particularly applicable today, as it is not customary to establish a full meal on meat or fish without bread.
נשאלתי מאדם שהוזמן עם רעייתו במהלך חול המועד סוכות לארוחה בשרית אצל קרובי משפחתם שאינם שומרי מצוות, בדרכם התברר להם שאמנם מבחינת האוכל והכלים דאגו המארחים לכשרות הראויה אך סוכה כשרה אין… השאלה האם ומה יוכל לאכול בלא להתחייב בסוכה ?
תשובה:
מה מותר לאכול ולשתות מחוץ לסוכה, ובאילו תנאים ניתן להקל באכילת בשר ודגים ללא פת?
הרחבה ומקורות: נאמר במשנה (סוכה כה.) 'אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה' ובסיבת הדבר כתבו הראשונים שאף כל השנה מצוי שאוכל עראי חוץ לביתו, עוד מתבאר בדברי המשנה והראשונים שם כי מי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים, הרי זה משובח, ומאידך אפילו ת"ח אם רוצה שלא להחמיר על עצמו רשאי, ולא נחשב כמי שאינו מדקדק במצוות, והובא הדבר להלכה בשו"ע בסי' תרל"ט ובפוסקים שם.
הגדרת אכילת ארעי כנ"ל כמתבאר בדברי הגמ' והראשונים שם (כו.). ולגבי אכילת בשר ודגים ללא פת נחלקו הראשונים, דעת תוס' שם (כז. ד"ה מיני תרגימא) שחייבים בסוכה, וברא"ש שם הוכיח שאינם חייבים, שורש המחלוקת הוא בהסבר המושג 'מיני תרגימא' שמשתמע מדברי הגמ' שם שחייבים בסוכה, האם מדובר בבשר דגים וגבינה או מאכל שעשוי מחמשת המינים (וע"ע תו"י ביומא עט: וברש"י ורשב"ם בפסחים קז: ובטוש"ע סי' תע"א ס"א, רמב"ם פ"ו מהל' מצה הי"ב, ועוד).
ומכיוון שהדבר שנוי במחלוקת הביא המ"ב (תרל"ט סקל"ח) שהסכימו כמה אחרונים שנכון להחמיר מלאכול בשר ודגים וגבינה חוץ לסוכה כשקובע עליהם אך לא יברך לישב בסוכה, וע"ע תשובות והנהגות (א' סי' שע"ח) שאין להקל בזה בפרט בזמנינו שהרבה אנשים רגילים לקבוע עליהם סעודת הצהרים ללא פת כלל.
אמנם בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' ס"ה) כתב שהעיקר בזה כדברי מרן בית יוסף שהשוה דין בשר ודגים וכיוצא בזה לדין פירות שכשם שפירות אין צריכים סוכה אפילו קובע עליהם, הוא הדין לבשר ודגים וכיוצא בזה, ובפרט שבזמן הזה אין דרך לקבוע סעודה על בשר ודגים ללא פת, ואם רצה להחמיר על עצמו ולאכול בסוכה הרי זה משובח, ובלבד שלא יברך לישב בסוכה שהיא ספק ברכה לבטלה.
ואף שבדרך כלל מקובל להחמיר בארוחה מזינה כזאת של בשר דגים וכדומה מ"מ במצב שנקלעו אליו הזוג הנ"ל וודאי ניתן להקל באכילת בשר אורז ותוספות וכו' כל שאין אוכלים פת ולא יותר מכביצה מחמשת מיני דגן.
(בהמשך שאלו אם כך הדין גם באופן שהתחילו סעודתם בביתם על הפת, אם יוכל להמשיך הסעודה במאכלים הנ"ל בבית המארחים ללא סוכה, והתשובה היא שאסור, כי במקרה זה אף אם לא יאכלו אצל מארחיהם פת אלא רק הבשר וכו' נחשב כהמשך סעודתם על הפת, אם לא לכתחילה לפחות בדיעבד כמבואר בפוסקים בסי' קע"ח, וממילא חל עליו חובת סוכה, וע"כ יברך ברכת המזון קודם שיעלו לבית המארחים, וינהג כנ"ל).
