ניתוח בשבת או ביום טוב

הרה"ג הרב חגי

שושן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה שנשאלה בבית ההוראה: אשה שנשבר לה הרגל והוצרכה לניתוח בליל שמחת תורה, והרופאים לא הסכימו לנתח אותה רק אם תחתום שהיא מאשרת לעובר את הניתוח והיא שניסתה למאן ולא לחתום והאחות המרדימה הבהירה לה שאם לא תחתום לא ינתחו אותה ולבסוף היא חתמה בידה השמאלית שהיא רגילה לכתוב בה מפני שידה הימנית הייתה קשורה למיטה, ושאלתה אם היא צריכה לעשות תשובה על כך?

תשובה: האשה אינה צריכה לעשות תשובה על כך כי מצד הדין מותר לה לחתום בשבת וביו”ט בכדי לאפשר לה לעשות את הניתוח אלא שלכתחילה ראוי לחתום ביד כהה שאינה רגילה לחתום ביד שמאל או ימין כנדון שאלתנו שהיא רגילה לחתום ביד שמאל וכל שכן אם ניתן להימנע מלחתום במקום שלא ימנעו ממנה מלעשות את הניתוח גם אם לא תחתום.

מקורות: כן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה פרק מ אות כה) שחולה מסוכן שצריך לנתחו בדחיפות, והנהלת בית – החולים מתנה את ביצוע הניתוח בהסכמה בכתב של החולה או של אחד הקרובים, ואינה מסתפקת בהסכמה בעל – פה ובפני עדים – מותר להם לחתום, וכן מותר לחתום לרופא, הדורש זאת לפני טיפול דחוף בחולה שיש בו סכנה, גם אם כוונתו של הרופא היא לצורך עצמו, אם אמנם אי – אפשר לשכנעו לוותר על החתימה או לתת לו משכון וכדו’ עד שיבוא בערב לחתום, ודברי חכמים בנחת נשמעים. ומכל מקום ישתדל לחתום בשינוי, כגון ביד שמאל, וגם ישתדל לחתום בקיצור עד כמה שיוכל כדי למעט בכתיבה, כגון ראשי תיבות בלבד, ואם אפשר – יחתום על – ידי סימון כלשהו בלבד. ואסור לחתום בשבת רק כדי לחסוך כסף, כגון להיפטר מתשלום עבור הניתוח או הטיפול.

ובשו”ת מנחת שלמה (חלק א סימן ז) העיר על מי שכתב שיותר נכון לחתום בכתב לועזי שאינו אלא מדרבנן, הוא תמוה שהרי אין חותמין בכתב אשורית אלא בכתב משיטה, וא”כ אין שום חילוק בין כתב שלנו ללועזית.

ומרן הגר”ע יוסף בספרו חזו”ע ח”ג עמ’ שכו כתב בדין חולה שיש בו סכנה שהעיקר כדעת הרמב”ם שאין צריך בחולה רגיל שיש בו סכנה לעשות מלאכה בשינוי מאחר ולא הזכיר דין זה בדיני חולה וכן הוא דעת מרן השו”ע שכח סע’ ד שלא הזכיר כן. אולם הרמ”א ס”ל להחמיר כדעת הרמב”ן דכל כמה דאפשר לעשות ע”י שינוי יש לעשות אולם רק באופן שאין שינוי זה מעכב את ההצלה כלל.

והנה בחזו”ע שם (עמ’ רמט), כתב גבי מי שמזמין בטלפון את הרופא לצורך חולה שיש בו סכנה שטוב להרים את השפופרת וכן להחזירה בשינוי כגון באצילי ידיו. וכן הדין ברופא שעונה לטלפון המצלצל בביתו.

וכן כתב בעמ’ רנג שרופא שכותב מירשם של תרופות לחולה יכתוב ביד שמאל דרך שינוי. ויש מקום לומר שלפי זה בחולה שצריך לעבור ניתוח שצריך לחתום על כך שיחתום ביד שמאל. וצריך לומר שהצריך להחמיר ולעשות דברים אלו ע”י שינוי למרות שס”ל להדיא דהעיקר כדעת מרן דא”צ לשנות בחולה שיש בו סכנה. אולם שם בעמ’ רנג גבי כתיבה בשמאל כתב החילוק בזה בשם הגרש”ז אויערבך דבדבר שאינו חלק מהטיפול הישיר יש להחמיר בזה דהכתיבה של המירשם אינה הטיפול הישיר בחולי, אלא לקיחת התרופות היא הטיפול הישיר. וע”כ בדבר כזה יש להחמיר ולעשות שינוי כדי למעט באיסור. וכן בהזמנת רופא אינו עצם הטיפול ואע”פ שהוא מוכרח לכך מ”מ כיון שאינו הטיפול הישיר יש להמעיט את האיסור ולעשות ע”י שינוי.

ואף שיש שנקטו שאין להקל אלא רק בשינוי כפי שנקט בשו”ת תשובות והנהגות ח”א סימן תתנז. העיקר כפי שכתבנו.