ב"ה
עירוב תבשילין: חימום אוכל והדלקת נרות - מתי מברכים?
האם צריך לעשות עירוב תבשילין ולברך עליו כאשר מבשלים מערב יו"ט ומחממים או מדליקים נרות ביו"ט הסמוך לשבת?
כן, במקרים מסוימים יש לעשות עירוב תבשילין, ובמקרים אחרים אין לברך עליו עקב מחלוקת הפוסקים וכלל ספק ברכות להקל. הדרך הנכונה והראויה ביותר היא שגם אם בעלת הבית מבשלת את כל התבשילים לפני החג, בעלה יעשה עירוב תבשילין עם ברכה. בנוסף, בערב שבת ביו"ט שני של החג, מומלץ להניח ביצים חיות בסיר החמין שלא התבשלו, מה שמחייב ברכה לכל הדעות. זאת כדי לצאת מכל ספקות חימום התבשילין והטמנת הסירים, ובפרט כשצריך להרתיח מים לכבוד השבת. יש לשים לב במיוחד לנושא כיסוי הסירים בשמיכות לאחר חימום התבשילין והנחתם על הפלאטה של שבת, שכן לדעת מרן השו"ע אסור לכסות בשבת את הסירים באופן זה, ועירוב תבשילין מתיר גם 'הטמנה'. עם זאת, יש נוהגים להקל בזה. מקורות: הנה כידוע נחלקו הראשונים אם מברכים על ערוב תבשילין, בשביל הדלקת נרות של שבת ביו"ט השני של ר"ה, שדעת הרי"ף והרמב"ם שלא לברך ודעת התוס' והרא"ש לברך. ומרן השו"ע (סי' תקכז סע' יט) פסק בסתם כדעת הרמב"ם. ומ"מ כבר כתבו האחרונים מרן זיע"א בספרו חזו"ע יו"ט (ע' רעז) שיעשה עירוב תבשילין ולא יברך, ואם רוצה לברך יבשל איזה תבשיל ביו"ט לכב' שבת והנה אף אם מחמם ביו"ט תבשיל מרק שכבר מבושל מערב יו"ט נראה שלא יכול לברך על העירוב ואף שיש כאן ספק ספיקא לברך שמא הלכה כמ"ד שיש בישול אחר בישול בדבר לח ואת"ל שאין בישול אחר בישול בדבר לח שמא הלכה כמ"ד דס"ל דאי אפשר להדליק אם לא עשה עירוב תבשילין וא"כ לכאורה הוי ב' ספקות ויוכל לברך על חימום התבשילים וכן על הדלקת הנרות כי יש ב' ספקות לברך, מ"מ נראה דמאחר וקיי"ל ספק ברכות להקל לכן אין לברך אף במקום שהוי ב' ספקות וכמו שהאריך בזה בשדי חמד מערכת ברכות אות י שכתב במה שנחלקו הפוסקים אי בדאיכא ס"ס לברך לא אמרינן סב"ל או לא שנא מבואר בדברי רבנן בתראי דנקטי ואזלי בשיפולי גלימא דמרן מוהרד"ף בספר בספר מכתם לדוד או"ח סימן ג שכתב דכל שאתה מרבה ספקי ספיקות זה כלל גדול סב"ל. וכפי שכתבנו כן ראיתי שכן כתב בשו"ת דברי בניהו ח"כב (סי' לז). וכן כתב בשו"ת חשב האפוד (רבה של חדרה ח"א סי' סח) ושם העיר שאם טומנים את הסירים א"כ לכל הדעות יצטרך לברך. וכן ראיתי שעוד העירו בזה מדין הטמנה אך זה אינו מדוייק כי לדעת המהר"ם בן חביב המנהג בא"י דלא כמרן השו"ע ולא חשיב איסור הטמנה. וכמ"ש בשו"ת יביע אומר (חלק ו – אורח חיים סימן לג) בשם הגאון מהר"ם בן חביב בתשובה כתב – יד, והובאה בשו"ת זכור ליצחק (סימן עד דף קיג ע"ב), שהמנהג לכסות בבגדים בע"ש הקדרה שע"ג כירה או כופח שאינם גרופים ולא קטומים, ובשו"ת אור לציון ח"ג (פכ"ב ס"ו) כתב דמי שבישל את כל צרכי השבת מעריו"ט ואינו צריך אלא לחממם לפני השבת דיניח ע"ת אך לא יברך עליהם. וע"ש בביאורים. ועיין בקונטרס אהל שרה להג"ר אבנר זאדה שליט"א בעמח"ס שו"ת כולו מחמדים (ס"ק ע"ה) דס"ל דאף אי בעי לחמם מאכלים שיש בהם רוטב לא יברך על העירוב תבשילין ע"ש היטב ברם עי' בשו"ת שערי יושר להגר"א חנניה זלה"ה (חלק ב' חאו"ח סימן ס"ז) דהעלה בהא וז"ל אם צריך לחמם רק מאכלים שאין בהם רוטב לא יברך על העירוב ואם צריך להניח גם מאכלים שיש בהם רוטב בני ספרד יכולים לברך על העירוב ובני אשכנז צ"ע אם יכולים לברך על העירוב בכה"ג עכ"ל.
ולכן הכי נכון וראוי לעשות: גם במקרה שבעלת הבית מבשלת את כל התבשילין לפני החג בעלה יעשה עירוב תבשילין עם ברכה, ובערב שבת ביו"ט שני של החג יניח ביצים חיות בסיר החמין, שלא התבשלו, שאז ודאי לכל הדעות הוא צריך לברך. ובכך יוצא מכל מיני ספקות של חימום התבשילין, והטמנת הסירים, ובפרט שלפעמים צריכים להרתיח מים לכבוד השבת.
מקורות: הנה כידוע נחלקו הראשונים אם מברכים על ערוב תבשילין, בשביל הדלקת נרות של שבת ביו"ט השני של ר"ה, שדעת הרי"ף והרמב"ם שלא לברך ודעת התוס' והרא"ש לברך. ומרן השו"ע (סי' תקכז סע' יט) פסק בסתם כדעת הרמב"ם. ומ"מ כבר כתבו האחרונים מרן זיע"א בספרו חזו"ע יו"ט (ע' רעז) שיעשה עירוב תבשילין ולא יברך, ואם רוצה לברך יבשל איזה תבשיל ביו"ט לכב' שבת
והנה אף אם מחמם ביו"ט תבשיל מרק שכבר מבושל מערב יו"ט נראה שלא יכול לברך על העירוב ואף שיש כאן ספק ספיקא לברך שמא הלכה כמ"ד שיש בישול אחר בישול בדבר לח ואת"ל שאין בישול אחר בישול בדבר לח שמא הלכה כמ"ד דס"ל דאי אפשר להדליק אם לא עשה עירוב תבשילין וא"כ לכאורה הוי ב' ספקות ויוכל לברך על חימום התבשילים וכן על הדלקת הנרות כי יש ב' ספקות לברך, מ"מ נראה דמאחר וקיי"ל ספק ברכות להקל לכן אין לברך אף במקום שהוי ב' ספקות וכמו שהאריך בזה בשדי חמד מערכת ברכות אות י שכתב במה שנחלקו הפוסקים אי בדאיכא ס"ס לברך לא אמרינן סב"ל או לא שנא מבואר בדברי רבנן בתראי דנקטי ואזלי בשיפולי גלימא דמרן מוהרד"ף בספר בספר מכתם לדוד או"ח סימן ג שכתב דכל שאתה מרבה ספקי ספיקות זה כלל גדול סב"ל.
וכפי שכתבנו כן ראיתי שכן כתב בשו"ת דברי בניהו ח"כב (סי' לז). וכן כתב בשו"ת חשב האפוד (רבה של חדרה ח"א סי' סח) ושם העיר שאם טומנים את הסירים א"כ לכל הדעות יצטרך לברך. וכן ראיתי שעוד העירו בזה מדין הטמנה אך זה אינו מדוייק כי לדעת המהר"ם בן חביב המנהג בא"י דלא כמרן השו"ע ולא חשיב איסור הטמנה. וכמ"ש בשו"ת יביע אומר (חלק ו – אורח חיים סימן לג) בשם הגאון מהר"ם בן חביב בתשובה כתב – יד, והובאה בשו"ת זכור ליצחק (סימן עד דף קיג ע"ב), שהמנהג לכסות בבגדים בע"ש הקדרה שע"ג כירה או כופח שאינם גרופים ולא קטומים, ובשו"ת אור לציון ח"ג (פכ"ב ס"ו) כתב דמי שבישל את כל צרכי השבת מעריו"ט ואינו צריך אלא לחממם לפני השבת דיניח ע"ת אך לא יברך עליהם. וע"ש בביאורים. ועיין בקונטרס אהל שרה להג"ר אבנר זאדה שליט"א בעמח"ס שו"ת כולו מחמדים (ס"ק ע"ה) דס"ל דאף אי בעי לחמם מאכלים שיש בהם רוטב לא יברך על העירוב תבשילין ע"ש היטב ברם עי' בשו"ת שערי יושר להגר"א חנניה זלה"ה (חלק ב' חאו"ח סימן ס"ז) דהעלה בהא וז"ל אם צריך לחמם רק מאכלים שאין בהם רוטב לא יברך על העירוב ואם צריך להניח גם מאכלים שיש בהם רוטב בני ספרד יכולים לברך על העירוב ובני אשכנז צ"ע אם יכולים לברך על העירוב בכה"ג עכ"ל.
