בע"ה
פסק הלכה: אכילת אגוזים מעורבים בתבשיל בראש השנה
המנהג שלא לאכול אגוזים בראש השנה נובע מכמה טעמים הלכתיים, ביניהם שגימטריה של 'אגוז' מרמזת על 'חטא' וחשש להפרעה בתפילה. עם זאת, בית ההוראה שערי הלכה ומשפט קובע כי אם האגוזים מעורבים בתבשיל, סלט או עוגיות ואינם המרכיב העיקרי או שהמאכל אינו קרוי על שמם, אין צורך להימנע מאכילתם. במקרים של אגוזים טחונים או שבורים המעורבים במאכל, אף אם טעמם נרגש, נראה שאין להחמיר.
שאלה:
נשאלתי מאשה שרוצה להכין לכבוד סעודת ראש השנה סלט שמעורב בו שברי אגוזים וכן עוגיות שחלק מהמתכון הוא אגוזים טחונים, האם הדבר אפשרי שהרי לא נהגו לאכול אגוזים בראש השנה ?
תשובה:
האם מותר לאכול אגוזים בתבשילים, סלטים או עוגיות בראש השנה?
הרחבה ומקורות: יש מהראשונים שכתבו שאין לאכול אגוזים בר"ה והובא ברמ"א בסי' תקפ"ג.
נאמרו כמה טעמים בדבר, הרמ"א שם הביא לפי שאגוז בגימטריה חטא[1] (בלי האלף), ובימים אלו מתרחקים מכל דבר המזכיר חטא. עוד הביא טעם נוסף, שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה, כלומר ליחה הגורמת להפרעה במהלך התפילה (מהרי"ל הל' שופר, וע"ע מטה אפרים ס"ג שם שבר"ה צריך שתיקה ביותר לשמוע השליח ציבור והתקיעות, ולפי טעם זה ה"ה מאכלים אחרים הגורמים לכך, וכ"כ מג"א ועה"ש שם, כף החיים ועוד). טעם נוסף כתב החתם סופר (בהגהות לשו"ע שם) שעל הפסוק "אל גנת אגוז" דרשו חז"ל: "למה נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז אף על פי שמתגלגל במקום הטינופת – אין תוכו נמאס, אף ישראל אף על פי שמתגלגלים באומות העולם – אין תוכן נמאס". ומכיון שאגוז רומז על גלות ישראל בין האומות, לא מסמנא מילתא לאוכלו בראש השנה. ונאמרו טעמים נוספים, יעויין בדעת תורה שם, ועוד.
נפקא מינה בין הטעמים שלפי הטעם של כיחה וניעה הוא הדין במאכלים אחרים וכדלעיל, ויתכן גם שבלילה יהיה מותר, עוד ראיתי מי שדן אם יוכל להניח אגוז על השולחן (בלי לאוכלו) בשביל ברכת שהחיינו, ותלה בטעמים הנ"ל, (עי' שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב או"ח סי' פ"ח).
ולגבי תבשיל, סלט או עוגה שמעורבים בו אגוזים שבורים או טחונים נראה שאם אין עיקר המאכל מאגוזים ואין קרוי בשם אגוז (כגון עוגת אגוזים, סלט אגוזים וכו'), אין נזכר עי"ז עניין החטאים והגלות ושאר הדברים שכתבו בזה, וא"כ תלוי הדבר אם עדיין מרבה כיחה וניעה כגון שהחתיכות גדולות יש להימנע, ואם טחונים ומעורבים אף אם טעמם נרגש נראה שאין להחמיר, וע"ע שו"ת באר משה ח"ג סי' צ"ז.
[1] אמנם יש מקשים שהרי אגוז הוא גם בגימטריה 'טוב', וראיתי בספר חשוקי חמד (נדרים יא.) שביאר ע"פ מש"כ הפוסקים (הובא במ"ב בסי' תקפ"ב סקט"ז) שבימים אלו שהם ימי דין צריך לדקדק ולפרט היטב תפילתו, וע"כ יאמר זכרינו לחיים בשווא ע"ש, וא"כ אף לגבי אגוז יש לחשוש יותר בר"ה שלא ישתמש בשום צורה שיהיה אפשרות להשתמע 'חטא' (וע"ע דברי החיד"א בפירושו על ספר חסידים סי' אלף קנג).
