שאלה:
האם יש איסור נגיעה בין איש לאשתו בתשעה באב, וא”כ האם נוהגים גם דיני הרחקות כמו בימי הנדה ?
תשובה:
מעיקר הדין אין איסור נגיעה בין איש לאשתו (כשטהורה) בתשעה באב, והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה בלילה, ובמקרה שהולכות מקושטות יש להחמיר אף ביום. דיני הרחקות אינם נוהגים כלל מלבד מה שאסרו שלא יישן עם אשתו במטה ואפילו כשאינו נוגע בה.
הרחבה ומקורות: מהדברים האסורים בתשעה באב הוא תשמיש המטה (כמבואר בגמ’ תענית ל. ונפסק בשו”ע תקנ”ד ס”א), וכסייג לזה פסק בשו”ע (שם סי”ח ע”פ המרדכי מו”ק תתקל”ד) ‘יש מי שאומר שלא יישן בליל תשעה באב עם אשתו במטה, ונכון הדבר’ וכו’ וכתבו הפוסקים שאפשר שיהיה אסור גם לגעת באשתו בליל תשעה באב כאילו היא נדה וכמו שנפסק לגבי יום כיפור (סי’ תרט”ו), אך בשונה מיום כיפור שהנשים הולכות מקושטות וע”כ יש לנהוג באיסור זה כל היום, בתשעה באב שהולכות בבגדים מנוולים אין להחמיר בכך ביום, ואם גם בת”ב הולכות מקושטות יש להחמיר אף ביום כיום כיפור (עי’ ד”מ שם ומג”א ומחה”ש סקי”ט ומ”ב סקל”ז ושעה”צ, ח”א קל”ה סי”ב), ויש מהפוסקים שהתירו במגע גם בלילה (ט”ז בסי’ תרט”ו, ועי’ שעה”צ הנ”ל שתמה עליו, וע”ע עה”ש שם סי”ז: ‘וגם בלילה אין לחוש רק לעולי ימים, ומעולם לא נזהרו בזה דישראל לא חשידי ח”ו’).
ולגבי דיני הרחקות הפוסקים הנ”ל לא הזכירו כלל, ופשוט שאם אף את הנגיעה לא הזכירו כאיסור מוחלט אלא כ’אפשר’ או ‘נכון הדבר’ דעתם שאין צורך להחמיר בהרחקות. והבן איש חי (דברים, שנה ראשונה, סכ”ג) כתב שנכון שלא יושיט דבר מידו לידה בלילה, וכתב ע”ז הגרע”י בהליכות עולם (ח”ב עמ’ קנ”ג) שהוא חומרא יתירה, וכ”כ בתשובות והנהגות (ח”ג סוף סי’ קע”ח) שאין להחמיר בהרחקות, ואף בשם הגרי”ש אלישיב מובא שמותר (עי’ בס’ קרא עלי מועד פ”ח הע’ ל”ד), ואף הבן איש חי שם לא כתב כאיסור מוחלט אלא שנכון לנהוג כך בלילה, ע”ש.
