שאלה:

נשאלתי בימי בין המצרים, סמוך לר”ח אב, מאדם אשכנזי המאושפז בבית חולים כבר כחודש ומחמת חולשתו ומצבו לא יכל להסתפר, ועכשיו ב”ה התחזק והוטב מצבו, ושערו מכביד עליו מאוד, האם יוכל להקל ולהסתפר בימים אלו על אף מנהג בני אשכנז להחמיר בזה מי”ז בתמוז (כפסק הרמ”א בסי’ תקנ”א ס”ד) ?

תשובה:

יוכל להסתפר כרגיל עד שבוע שחל בו תשעה באב, ואם יכול לפני ראש חודש אב עדיף.

הרחבה ומקורות: נאמר במשנה במסכת תענית (כו:) ‘שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס’, ובגמ’ שם (כט:) הובא גם דעת רבי מאיר שנוהג מר”ח, ופסק שם רבא שנוהג רק בשבוע שחל בו עד התענית, ע”ש. וכך הביא להלכה המחבר בשו”ע (תקנ”א ס”ג), אך דעת הרמ”א (שם ס”ד, ע”פ ספר המנהגים למהר”א טירנא): …אבל תספורת נוהגים להחמיר מי”ז בתמוז.

אמנם ברור שתוקף האיסור קודם שבוע שחל בו פחות חמור, וע”כ מצינו בפוסקים שהתירו לספר קטנים עד שבוע שחל בו (עי’ ח”א קל”ג סי”ח ומ”ב שם סקפ”ב) וכן במקום צורך כגון משום הפסד ממון (עי’ אג”מ או”ח ח”ד סי’ ק”ב, הליכות שלמה פי”ד ס”ז). וכמו כן נפסק להלכה (בשו”ע שם סט”ו ע”פ הגמ’ במו”ק יז:) שאבל שנשלמו ימי שלושים של אבילותו בתוך שבוע שחל בו ת”ב והכביד שערו מיקל בתער אבל לא במספרים, כלומר מותר להוריד שיער ראשו באופן שלא יכביד אך גם אין מיפהו (ועי’ ב”י יו”ד סי’ ש”צ בשם רבינו ירוחם ורמב”ן), אך אם שלמו קודם שבוע שחל בו (ולדעת א”ר קודם ר”ח) יסתפר כהרגלו. ואין נראה שיהיה הבדל בדין זה בין אם סיבת אונסו הוא מחמת אבילות או סיבה אחרת כולל בנידון דידן שלא יכל להסתפר מחמת חליו, ולא דומה לחול המועד שלא התירו לחולה שנתרפא במועד להסתפר (עי’ סי’ תקל”א ס”ג) אף שהתירו במקרים אחרים ואף באבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל, משום ששם מדובר באיסור חמור יותר אף שהוא מדרבנן, וחששו שאם נתיר בכל מקרה שהיה אנוס אם אין זה אונס מפורסם יבואו להתיר אף שלא מחמת אונס, משא”כ בימי בין המצרים עד שבוע שחל בו אף שהמנהג להחמיר בתספורת אין זה כתוקף כל איסור דרבנן.