הלכות תשעת הימים, ושבוע שחל בו ט’ באב

בין המצרים:

תקופת “בין המצרים” מתחילה בצום י”ז בתמוז, ומסתיימת למחרת צום תשעה באב.

בתקופה זו עם ישראל מציין את האבלות על חורבן בית המקדש, ואת נפילתה של מלכות יהודה, ואת מצבו של העם היהודי בגלות.

הבקעת חומות ירושלים התרחשה בי”ז בתמוז, ועד שריפת המקדש בט’ באב.

שלבי ימי בין המצרים:

ימי “בין המצרים” מתחלקים לארבעה זמנים בדרגות שונות, כדלהלן:

1. מי”ז בתמוז עד ראש חודש אב.
2. מראש חודש אב עד שבוע שחל בו ט’ באב.
3. משבוע שחל בו ט’ באב עד ט’ באב.
4. ט’ באב.

חודש אב:

במשנה (תענית, ד, ו) מופיע “משנכנס אב ממעטין בשמחה”. המשנה (שם) מצטטת את חמשה האסונות שאירעו בחודש אב:

נגזר על עם ישראל שלא יכנסו לארץ ביציאתם ממצרים; חורבן שני בתי המקדש; נלכדה העיר ביתר; ירושלים נחרבה ונחרשה.

מאורעות היסטוריים נוספים:

מלבד זאת, חודש אב רווי באירועים ואסונות היסטוריים נוספים, להלן חלק מהם:

גירוש יהודי אנגליה (1290); גירוש צרפת הגדול (1306); גירוש ספרד (1492); פרעות תרפ”ט (1929); פתיחת מחנה ההשמדה בוכנוולד (1936); הקמת גטו קובנה בליטא, מחנה דרנסי בצרפת (1940); תחילת המתה בגזים במחנה ההשמדה טרבלינקה (1941); חיסול גטו לודז’ (1943); רצח המנהיגות היהודית בברית המועצות (1951); תלייה בגרדום פורצי כלא עכו (1946); תחילת תכנית ההתנתקות ופינוי גוש קטיף (2005).

* * * * * * * * * *

תקציר הלכות השייכות מראש חודש אב, ועד לשבוע שחל בו ט’ באב:

בתשעת הימים החל מראש חודש אב ועד לצאת צום ט’ באב, יש להימנע מהדברים הבאים:

שמחה:

יש למעט בשמחה. בכלל זה, איסור נישואין, והימנעות מ: שמיעת מוזיקה, ריקוד, מסיבות, אווירה מבדחת, בילויים וטיולים (שולחן ערוך, תקנא, א).

משפט:

יהודי הנתבע לבית משפט על ידי אדם שאינו יהודי, ישתדל לדחות את מועד המשפט עד לאחר חודש אב, או לכל הפחות עד לאחר ט’ באב, היות ומזלו של חודש אב, רע (שולחן ערוך, תקנא, א; משנה ברורה, שם).

טיפולים רפואיים:

ניתוחים רפואיים, במידת האפשר רצוי להקדימם לפני ראש חודש אב, או לדחותם לאחר ט’ או ט”ו באב (קש”ע חזו”ע, עמ’ שצו).

טיסה:

במידת האפשר ראוי להימנע מטיסה (הליכות שלמה, יד, כד).

מסחר:

בימים אלו ממעטים במסחר שאין בו צורך ממשי. בכלל זה, להימנע מקניית מותרות, אף בקנייה מקוונת ברשת. כגון: תכשיטים, כלים נאים, רהיטים נאים, ביגוד, רכב (שאין בו צורך) וכדו’.

סחורה זולה, שלא יזדמן לקנות אותה במועד אחר במחיר הזול, מותר (משנה ברורה, תקנא, יא).

תפירה רקמה, תיקוני בגדים:

אסור לתפור בגדים חדשים, ובכלל זה רקמה וסריגה (שולחן ערוך, תקנא, ז). תיקון בגדים שנקרעו, לימוד תפירה, מותר (כף החיים, תקנא, קז; חזון עובדיה, עמ’ רט).

בתי חרושות, שיגרם נזק בהשבתת המפעל, ראשיים לעבוד בצנעה ככל האפשר (שם, עמ’ רח).

בנייה:

יש להימנע מבנייה שאינה הכרחית. ובפרט מבנייה לשם יופי ונוי (שולחן ערוך, תקנא, ב). בכלל זה, סיוד וצביעת הבית (פסקי תשובות, תקנא, ח).

בנייה לצורך מגורים הכרחיים, או לצורך מצווה (בית כנסת/ מקווה וכדו’), או למניעת הפסד, מותר (שולחן ערוך ורמ”א, שם).

בשר ויין:

נמנעים מאכילת בשר (בקר/ עוף), לבני אשכנז – החל מראש חודש אב, לעדות המזרח – החל ממחרת ראש חודש (ב אב) (שולחן ערוך, תקנא, ט; כף החיים, שם).

לבני אשכנז יש להימנע אף משתיית יין ומיץ ענבים (רמ”א, תקנא, ט).

בהבדלה של מוצאי שבת חזון מותר לשתות (הליכות שלמה, יד, כז). יש נהוגים לתת לילד קטן לשתות (6/7), או להבדיל על ‘חמר מדינה’ (בירה).

לעדות המזרח, יש מנהגים שונים. לבן איש חי – אסור כמו אכילת בשר (א, דברים, טו). לרב עובדיה יוסף זצ”ל – מותר (חזון עובדיה, עמ’ קעד, קעו).

בשר דגים, מותר (כף החיים, שם, קסה).

חולים או תשושים הזקוקים לאכילת בשר, וכן יולדת תוך 30 יום ללידה, וכן בסעודת מצוה (ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה), וכן סעודת סיום מסכת – מותרים באכילת בשר ושתיית יין.

* * * * * * * * * *

ההלכות הבאות תקפות למנהג בני אשכנז החל מראש חודש אב, ולעדות המזרח החל ממוצאי שבת שלפני ט’ באב (שבוע שחל בו):

תספורת:

אסור להסתפר הן שיער הראש, והן שיער הזקן. (לבני אשכנז, נמנעים החל מי”ז בתמוז). בכלל זה אף אסור לספר ילדים קטנים (שולחן ערוך, תקנא, יב-יד).

תספורת לנשים:

לעדות המזרח, מותרות בתספורת (חזון עובדיה, עמ’ קסג-קסד). לבנות אשכנז, אסורות, למעט סידור גבות שמותר (משנה ברורה, תקנא, עט; פסקי תשובות, שם).

גזיזת ציפורניים:

לעדות המזרח, מותר (חזון עובדיה, עמ’ רכז). למנהג אשכנז נמנעים החל ממוצאי שבת שלפני ט’ באב (פסקי תשובות, תקנא, יט).

כביסה:

אסור לכבס בגדים ובדים בימים אלו (שולחן ערוך, תקנא, ג).

בגדי ילדים שהתלכלכו, ואין להם בגדים נוספים, מותר לכבס בצנעה (רמ”א, תקנא, יד).

מלבד האמור, אין ללבוש בגדים מכובסים (שלא לבשו אותם לאחר הכביסה), ובכלל זה אין להשתמש במגבות ומפות שולחן מכובסות (שולחן ערוך, תקנא, ג).

לפיכך יש להכין בגדים מראש כדי הצורך, ללובשם זמן קצר לפני, כדי שיהיה ניתן ללבושם. מי שלא הכין בגדים מראש, יניח אותם על רצפת הבית, לפרק זמן, ואז יהיה מותר ללובשם (חזון עובדיה, עמ’ רלב).

בגדים תחתוניים, מותרים בהחלפה, ובפרט במקומות שמזג האוויר חם (פסקי תשובות, תקנא, יז; חזון עובדיה, עמ’ רכט).

גיהוץ:

לעדות המזרח, מותר (חזון עובדיה, עמוד רלח), ובני אשכנז נמנעים ככיבוס (פסקי תשובות, תקנא, יח).

רחיצה:

לעדות המזרח: נמנעים מרחיצת הגוף במים חמים, אך במים צוננים, מותר (חזון עובדיה, עמ’ רלח). להעביר זיעה, מותר אף עם סבון (שם).

למנהג אשכנז: נמנעים מרחיצת כל הגוף לשם ענוג, אף במים צוננים. אך פנים ידיים ורגלים, מותר במים צוננים. להעביר זיעה, מותר אף עם סבון (רמ”א, תקנא, טז; פסקי תשובות, שם).

חולה או אשה הרה הזקוקים למקלחת חמה, מותרים (משנה ברורה, תקנא, פח).

“ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם…”. שנזכה לגאולת עולמים ולשובם של כל החטופים והחיילים בריאים ושלמים בקרוב.