שאלה: שבע ברכות שחל בתחילת ימי בין המצרים לחתן שנשא אשה לפני שבעה עשר בתמוז, האם מותר “לתופף בדרבוקה” לכבוד החתן והכלה, בשבע ברכות?.
תשובה: מותר לנגן בכל שיר בשבע ברכות שחל בימי בין המצרים בין לאשכנזים ובין לספרדים .ויש מחמירים בדבר.
מקורות: הגאון הרב וואזנר בספרו שו”ת שבט הלוי (חלק י סימן פא) כתב פשוט לי שאף על גב שמי שנשא אשה (מבני אשכנז) לפני י”ז בתמוז שממשיך השבע ברכות כל הימים עד הסוף, מכל מקום רקודין ומחולות וכלי שיר אסור. ובספר אשרי האיש אבן העזר ח”א (עמוד קצז) כתב בשם הגריש”א לחלק אם אלו אנשים שרגלים בכל השמחות בז’ ברכות לנגן בכלי שיר מותר גם בימי בין המצרים, ואם לא נוהגים ישירו רק בפה.
אך מרן זיע”א בספרו חזו”ע ארבע תעניות (ע’ קנג), כתב שאם נשא אשה קודם י”ז בתמוז, מותר לעשות ריקודים ומחולות עם כלי נגינה בתוך שבעת ימי המשתה שאחר י”ז בתמוז. אף לאחינו בני אשכנז שאין נושאין נשים אחר שבעה עשר בתמוז. וכ”כ בשו”ת משנה הלכות חלק ו (סי’ קט), ושכן פסק הגר”מ פיינשטיין. ע”ש. וכיו”ב פסק הגר”מ פיינשטיין בשו”ת אגרות משה (חאה”ע סי’ צז). ע”ש. וכן העלה בשו”ת אבני ישפה ח”א (חאו”ח סי’ קיב). ע”ש. והוא הדין לדידן לגבי חתן וכלה, לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח, שאינם נמנעים מנישואין אחר י”ז בתמוז אלא החל מיום ראש חודש אב והלאה, שמותר להם להשמיע כלי שיר ותזמורת בחופה ובשבעת ימי המשתה, לפי שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר, ורשאים גם אשכנזים להשתתף בשמחת נישואי חתן וכלה ספרדים שנעשו כדת אחר י”ז בתמוז, ובריקודים ומחולות שבשמחתם.
