נטילת ידיים בחדר מלון עם שירותים: פסיקת הלכה

מובא בגמרא בברכות (כו.) אמר רבא הני בתי כסאי דפרסאי אף על גב דאית בהו צואה כסתומים דמו (אותם בתי כסא של הפרסיים נחשבים כאילו החפירה שלהם סתומה ואין שם בית כסא בכלל). ופירש רש"י, בחפירה היו, ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי (הלכלוך) מתגלגל ונופל לגומא.

והיינו שבאופן זה מותר לקרוא ולומר בו דברים שבקדושה. וכן פסק בשולחן ערוך (סימן פג סעיף ד') וז"ל: בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק וכן המי רגלים יורדים מיד לגומא כסתום דמי ומותר לקרות בו אם אין בו ריח רע וגם אין משתינין בו חוץ לגומא.

ויש לשאול האם בית הכיסא שלנו הוא כמו בית כסא דפרסאי (שיהיה מותר ליטול שם ידיים ולברך) שהרי יש לדמות ביניהם, שגם בבית כיסא שלנו הרי הלכלוך לא נשאר שם וכעבור קצת זמן על ידי לחיצת הכפתור נשטף הלכלוך בזרם המים ולא ניכר כלל (חזון איש, הלכות ק"ש סי' יז, שו"ת זקן אהרן ח"א סי' א). אולם יש שרצו לחלק קצת בין בית הכיסא לפרסאי שהיה בתקופת הגמרא לבין בית כיסא שלנו שהרי בבית הכיסא שלנו סוף סוף הלכלוך נשאר שם קצת זמן כל זמן שהאדם נמצא שם בשונה מבית הכיסא שהיה בתקופת הגמרא ששם מיד הלכלוך היה מתגלגל והולך לו על ידי חפירה למקום רחוק. (יבי"א ח"ג או"ח סימן ב, ילקו"י ברכות תשפ"ד עמ' רפו)

לכן להלכה ולמעשה אדם שנמצא בבית מלון בחופשה ויש חדר עם אמבטיה ושירותים יכול לנטול שם את הידיים בשעת הדחק וכמובן לברך בחוץ. והיותר טוב שבשעת הנטילה יסגור את המכסה של האסלה.

בברכה,

בן סדיקלר כהן