שאלה: אישה שעשתה בדיקת יום א’ בבוקר ומחמת שהסתפקה אם בדיקה זו יצאה טוב שלחה את העד לבדיקה לרב אם הוא טוב או לא, ולקראת השקיעה פחדה שתפספס יום מכיוון שחשבה שהבדיקה לא טובה, ורחיצה באותו מקום ולאחר מכן בדיקה שמבחינתה היא הפסק טהרה.
לבסוף נמצא שהבדיקה של הבוקר הייתה טובה, והאישה מסתפקת שאולי נפסק לה השבעה נקיים מכיוון שהיא שטפה את אותו מקום, ובעצם גרמה שזמן מסויים מתוך השבעה נקיים אינו תחת בדיקה שהרי היא שטפה שם:
תשובה: וודאי שלכתחילה אין נכון לשטוף את אותו מקום בשבעה הנקיים שהרי אנו רוצים שהאישה תיהיה תחת בדיקה כל השבעה ימים באופן מלא, אך במידה והייתה חייבת לשטוף את אותו מקום מחמת בעיה רפואית, או ששטפה בטעות, אין שטיפה זו מפסיקה את השבעה נקיים ויכולה להמשיך לספור כרגיל:
מקורות:
טה”ב ח”ב עמ’ שטו (מהדורה ישנה) שם דן באישה שסופרת שבעה נקיים ולצורך רפואתה צריכה לקלח מים לתוך הרחם על ידי מכשיר מסויים, ופסק שם שיכולה לעשות כן.
ובטעם הדבר כתב: שאין לחוש שמא בשעת הקילוח היה דם באותו מקום ונשטף על ידי הקילוח דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן, כלומר שאנו לא מניחים שהיה שם דם מתי שכבר הוחזקה בטהרה מחמת ההפסק טהרה כמו שכתבו הרמב”ן והרשב”א ועוד.
ועיין שם שהביא דברי הנוב”י שלמד האם אישה מוחזקת שאינה רואה דמים בשבעה נקיים שהוא מחלוקת רש”י ותוס’ אך הרבה מהאחרונים דחו דבריו ולמדו שכל המחלוקת לעניין טומאה וטהרה, אך וודאי שהאישה מוחזקת שמעיינה סגור ואינה רואה דם עיין שם.
ועיין שם שהביא עוד אחרונים שכתבו שיכולה לעשות את הרחיצה אך עדיף שלא לעשות לפני בדיקת יום א’ או בדיקת יום השביעי, ואם היא מוכרחת לעשות את השטיפה שתעשה זאת בליל בדיקת יום א’.
אך זאת יש להעיר שאישה הסובלת מכתמים וודאי שאינה יכולה לשטוף את אותו מקום בשביל שהבדיקה של יום א’ תצא נקייה שהרי בשביל זה עושה בדיקה לבדוק שהמעיין נסגר ולא יוצא ממנו דם..
ולכן אישה שיש לה כתמים ביום א’ או ז’ לנקיים תשאל לחכם שיורה את דרכה.
הרב ינון קצב
דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק
