האם חובה לדווח על מום רפואי (אשך יחיד) בשידוכים? | הלכה ופוריות
תשובה: במקרה בנדון שלפנינו שמדובר במום חמור שאינו רגיל ברוב בני אדם ודאי שחל על כב' להודיע זאת בשידוכים, אלא כפי שאני מייעץ בדר"כ שאין לגלות זאת מייד בתחילה כשנפגשים ורק לאחר שכבר היו כמה פגישות שנראה שהקשר הולך ןמתחזק לקראת ברית הנישואין יש להודיע זאת למשפחת הכלה בחכמה ובתבונה, וגם להזהיר את השדכן שלא יפרסם זאת ויזהיר את משפחת הכלה על כך שלא יהיו בגדר הולך רכיל ח"ו.
במקרה של מום חמור בשידוכים, אין לגלות זאת מייד בתחילת הפגישות. יש להודיע למשפחת הכלה בחכמה ובתבונה רק לאחר שכבר היו כמה פגישות ונראה שהקשר מתחזק לקראת נישואין. חובה זו נובעת מהפוסקים, כגון החפץ חיים, חלקת יעקב, אג"מ ומנחת יצחק, הקובעים כי במומים חמורים יש חובה לגלות. לעומת זאת, במומים שאינם חמורים אין חובה לגלות. מרן הגר"ע זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז – אבן העזר סי ח) הרחיב בדין פצוע דכא ע"י חולי בידי שמים והעלה להקל בחולי בידי שמים, וכן הרופאים מעידים שאין פגיעה בפוריות, ולכן השואל כשר לבוא בבת ישראל. עם זאת, היודע על מחלה רצינית או מום חמור, ובפרט כזה שיש בו סכנה, חובה עליו להעביר את המידע לידיעת המשפחות, ואפילו אם לא נשאל. מניעת מידע כזה עוברת על לאו 'לא תעמוד על דם רעך'. מומלץ להתייעץ עם תלמיד חכם לפני הגילוי. אין צורך לגלות מום זה לשדכנים או בפגישות הראשונות, אלא רק כשהקשר מתחזק, כפי שמצוין בספר לשון חיים. הניסיון מראה שהצד השני עלול להרגיש מרומה אם המידע לא נמסר, ולכן יש למצוא את הזמן המתאים לפני סגירת התנאים והאירוסין. כפי שכתב הגר"י זילברשטיין בספרו חשוקי חמד, חייהם של בני זוג מאושרים יותר כשאין להם מה להסתיר איש מרעהו, וזה גם לשון שטר התנאים והשידוכים האשכנזי: 'ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, אלא ידורו באהבה ובאחוה בשלום וברעות'.
במקרה של מום חמור בשידוכים, אין לגלות זאת מייד בתחילת הפגישות. יש להודיע למשפחת הכלה בחכמה ובתבונה רק לאחר שכבר היו כמה פגישות ונראה שהקשר מתחזק לקראת נישואין. חובה זו נובעת מהפוסקים, כגון החפץ חיים, חלקת יעקב, אג"מ ומנחת יצחק, הקובעים כי במומים חמורים יש חובה לגלות. לעומת זאת, במומים שאינם חמורים אין חובה לגלות. מרן הגר"ע זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז – אבן העזר סי ח) הרחיב בדין פצוע דכא ע"י חולי בידי שמים והעלה להקל בחולי בידי שמים, וכן הרופאים מעידים שאין פגיעה בפוריות, ולכן השואל כשר לבוא בבת ישראל. עם זאת, היודע על מחלה רצינית או מום חמור, ובפרט כזה שיש בו סכנה, חובה עליו להעביר את המידע לידיעת המשפחות, ואפילו אם לא נשאל. מניעת מידע כזה עוברת על לאו 'לא תעמוד על דם רעך'. מומלץ להתייעץ עם תלמיד חכם לפני הגילוי. אין צורך לגלות מום זה לשדכנים או בפגישות הראשונות, אלא רק כשהקשר מתחזק, כפי שמצוין בספר לשון חיים. הניסיון מראה שהצד השני עלול להרגיש מרומה אם המידע לא נמסר, ולכן יש למצוא את הזמן המתאים לפני סגירת התנאים והאירוסין. כפי שכתב הגר"י זילברשטיין בספרו חשוקי חמד, חייהם של בני זוג מאושרים יותר כשאין להם מה להסתיר איש מרעהו, וזה גם לשון שטר התנאים והשידוכים האשכנזי: 'ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, אלא ידורו באהבה ובאחוה בשלום וברעות'.
במקרה של מום חמור בשידוכים, אין לגלות זאת מייד בתחילת הפגישות. יש להודיע למשפחת הכלה בחכמה ובתבונה רק לאחר שכבר היו כמה פגישות ונראה שהקשר מתחזק לקראת נישואין. חובה זו נובעת מהפוסקים, כגון החפץ חיים, חלקת יעקב, אג"מ ומנחת יצחק, הקובעים כי במומים חמורים יש חובה לגלות. לעומת זאת, במומים שאינם חמורים אין חובה לגלות. מרן הגר"ע זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז – אבן העזר סי ח) הרחיב בדין פצוע דכא ע"י חולי בידי שמים והעלה להקל בחולי בידי שמים, וכן הרופאים מעידים שאין פגיעה בפוריות, ולכן השואל כשר לבוא בבת ישראל. עם זאת, היודע על מחלה רצינית או מום חמור, ובפרט כזה שיש בו סכנה, חובה עליו להעביר את המידע לידיעת המשפחות, ואפילו אם לא נשאל. מניעת מידע כזה עוברת על לאו 'לא תעמוד על דם רעך'. מומלץ להתייעץ עם תלמיד חכם לפני הגילוי. אין צורך לגלות מום זה לשדכנים או בפגישות הראשונות, אלא רק כשהקשר מתחזק, כפי שמצוין בספר לשון חיים. הניסיון מראה שהצד השני עלול להרגיש מרומה אם המידע לא נמסר, ולכן יש למצוא את הזמן המתאים לפני סגירת התנאים והאירוסין. כפי שכתב הגר"י זילברשטיין בספרו חשוקי חמד, חייהם של בני זוג מאושרים יותר כשאין להם מה להסתיר איש מרעהו, וזה גם לשון שטר התנאים והשידוכים האשכנזי: 'ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, אלא ידורו באהבה ובאחוה בשלום וברעות'.
במקרה של מום חמור בשידוכים, אין לגלות זאת מייד בתחילת הפגישות. יש להודיע למשפחת הכלה בחכמה ובתבונה רק לאחר שכבר היו כמה פגישות ונראה שהקשר מתחזק לקראת נישואין. חובה זו נובעת מהפוסקים, כגון החפץ חיים, חלקת יעקב, אג"מ ומנחת יצחק, הקובעים כי במומים חמורים יש חובה לגלות. לעומת זאת, במומים שאינם חמורים אין חובה לגלות. מרן הגר"ע זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז – אבן העזר סי ח) הרחיב בדין פצוע דכא ע"י חולי בידי שמים והעלה להקל בחולי בידי שמים, וכן הרופאים מעידים שאין פגיעה בפוריות, ולכן השואל כשר לבוא בבת ישראל. עם זאת, היודע על מחלה רצינית או מום חמור, ובפרט כזה שיש בו סכנה, חובה עליו להעביר את המידע לידיעת המשפחות, ואפילו אם לא נשאל. מניעת מידע כזה עוברת על לאו 'לא תעמוד על דם רעך'. מומלץ להתייעץ עם תלמיד חכם לפני הגילוי. אין צורך לגלות מום זה לשדכנים או בפגישות הראשונות, אלא רק כשהקשר מתחזק, כפי שמצוין בספר לשון חיים. הניסיון מראה שהצד השני עלול להרגיש מרומה אם המידע לא נמסר, ולכן יש למצוא את הזמן המתאים לפני סגירת התנאים והאירוסין. כפי שכתב הגר"י זילברשטיין בספרו חשוקי חמד, חייהם של בני זוג מאושרים יותר כשאין להם מה להסתיר איש מרעהו, וזה גם לשון שטר התנאים והשידוכים האשכנזי: 'ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, אלא ידורו באהבה ובאחוה בשלום וברעות'.
במקרה של מום חמור בשידוכים, אין לגלות זאת מייד בתחילת הפגישות. יש להודיע למשפחת הכלה בחכמה ובתבונה רק לאחר שכבר היו כמה פגישות ונראה שהקשר מתחזק לקראת נישואין. חובה זו נובעת מהפוסקים, כגון החפץ חיים, חלקת יעקב, אג"מ ומנחת יצחק, הקובעים כי במומים חמורים יש חובה לגלות. לעומת זאת, במומים שאינם חמורים אין חובה לגלות. מרן הגר"ע זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז – אבן העזר סי ח) הרחיב בדין פצוע דכא ע"י חולי בידי שמים והעלה להקל בחולי בידי שמים, וכן הרופאים מעידים שאין פגיעה בפוריות, ולכן השואל כשר לבוא בבת ישראל. עם זאת, היודע על מחלה רצינית או מום חמור, ובפרט כזה שיש בו סכנה, חובה עליו להעביר את המידע לידיעת המשפחות, ואפילו אם לא נשאל. מניעת מידע כזה עוברת על לאו 'לא תעמוד על דם רעך'. מומלץ להתייעץ עם תלמיד חכם לפני הגילוי. אין צורך לגלות מום זה לשדכנים או בפגישות הראשונות, אלא רק כשהקשר מתחזק, כפי שמצוין בספר לשון חיים. הניסיון מראה שהצד השני עלול להרגיש מרומה אם המידע לא נמסר, ולכן יש למצוא את הזמן המתאים לפני סגירת התנאים והאירוסין. כפי שכתב הגר"י זילברשטיין בספרו חשוקי חמד, חייהם של בני זוג מאושרים יותר כשאין להם מה להסתיר איש מרעהו, וזה גם לשון שטר התנאים והשידוכים האשכנזי: 'ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, אלא ידורו באהבה ובאחוה בשלום וברעות'.
