האם יש בעיית ייחוד עם חברת הבת כשהאב לבד בבית?

תשובה: מעיקר הדין ביתו מותר שביתו משמרתו כאשתו. אך ראוי להחמיר שיפתח את דלת ביתו או על כל פנים שהדלת לא תהיה נעולה.

מהם המקורות ההלכתיים לדיני ייחוד ואשתו משמרתו?

המקורות ההלכתיים לדיני ייחוד ואשתו משמרתו נדונים בגמרא בקידושין (פא), שם תנן שאסור לאיש להתייחד עם שתי נשים, אך מותר לאישה אחת להתייחד עם שני אנשים. רבי שמעון מוסיף כי איש אחד יכול להתייחד עם שתי נשים אם אשתו עמו וישן עמהם בפונדק, מפני שאשתו משמרתו. רש"י מפרש ששתי נשים נחשבות קלות דעת ונוחות להתפתות, ואילו שני אנשים בוש זה מזה. הגמרא ממשיכה לדון בכשרות האנשים, ורב יהודה בשם רב קובע שרק בכשרים מותר, אך בפרוצים אסור גם בעשרה. הב"י (אבהע"ז כב ה-ז) מציין שרב לא החשיב עצמו ככשר לעניין זה, ולכן סתם וכתב שאסור לאישה להתייחד עם אנשים רבים. הרמב"ם, לפי הב"י, סובר שרבי שמעון בא לפרש, ופוסק שבזמן שאשתו של אחד מהם שם, מותר להתייחד אשה אחת עם אנשים רבים, והוא הדין לאיש אחד עם נשים רבות. גירסת הרי"ף והרא"ש תומכת בכך שזו סתם משנה.

וכתב הב"י (אבהע"ז כב ה-ז) וכיון דרב לא הוה מחזיק נפשיה בכשר לענין זה, אין כאן כשרים ולפיכך סתם וכתב לא תתייחד אשה עם אנשים הרבה, וכ"כ הרב המגיד.

עוד כתב ומשמע דסבירא ליה להרמב"ם דרבי שמעון לאו לאיפלוגי אתא אלא לפרושי ומשום הכי פסק דבזמן שאשתו של אחד מהם שם מותר להתייחד אשה אחת עם אנשים הרבה והוא הדין לאיש אחד עם נשים הרבה. ואפילו את"ל דפליג את"ק משמע דהלכה כמותו מדמוקי סתם תלמודא בריש פ"ב דעבודה זרה (כה:) מתניתין אליביה. 

ויותר נראה לי שהוא גורס בזמן שאשתו עמו ישן עמהם בפונדק מפני שאשתו משמרתו, וכן גירסת הרי"ף (קידושין לג.) והרא"ש (פ"ד סי' כד) ולא מדברי ר"ש הוא אלא סתם מתניתין היא דקתני הכי.

להלכה בדין אשתו משמרתו

פסק בשו"ע אבן העזר (כב ג) כל אשה שאסור להתייחד עמה, אם היתה אשתו עמו הרי זה מותר להתייחד, מפני שאשתו משמרתו.

במחלוקת הפוסקים האם גם קרוביו מועילים להציל מן הייחוד

ובספר נתיבות לשבת (הורוויץ, בעל ההפלאה) כתב דדוקא אשתו משמרתו שאינה נותנת לו, אך אימו או ביתו אף שאין בהם איסור ייחוד מ"מ יחפו עליו ואינן משמרות אותו.

וכ"כ  בס' זכור לאברהם (אות י' יחוד) (הובא בפת"ש אות ב) ומזה הטעם אשה ההולכת בדרך ובנה עמה לא תוכל לילך עם עגלון אא"כ יש ישראל אחר דהוי ג' עם העגלון. באופן דנראה דאין חילוק בין אם הוא בנה או אביה וכדומה דלעולם בעינן ג' דדוקא בבעל ואשה אמרו דמשמרין זא"ז ולא באחר וע' ת' מהרי"ו סי' נ"ה (הובא בבה"ט ס"ק י"ד)וכ"כ (ביוסף אומץ סימן כו)

ואמנם בספר ראה חיים פרשת וישב וכן בספרו חיים ושלום (להגר"ח פלאג'י כתב שכל אשה שאין בה איסור יחוד היא משמרתו) 

ובבית שלמה  (או"ח סוסי' מח) תלה זאת במחלוקת הראשונים הטור והרמב"ם  שהובאו בהמשך הב"י שהעתקנו לעיל 

כתב הרמב"ם ז"ל לא תתייחד אשה אחת עם אנשים הרבה עד שתהיה שם אשתו של אחד מהם וכן לא יתייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה ע"כ 

וכתב הטור ואיני מבין דבריו, כיון שאוסר אשה אחת עם אנשים הרבה מאי נ"מ שאשתו של אחד מהם שם אכתי איכא למיחש לאחריני?

ובבית יוסף תירץ את דברי הרמב"ם ומה שתמה עליו רבינו, דמאי נפקא מינה שאשתו של אחד מהם שם אכתי איכא למיחש לאחריני, י"ל דכיון דאשתו של זה לא תזנה מפני בעלה שהוא שם חבירתה ג"כ לא תזנה שתירא שזאת ובעלה יגלו סודה:

ומבואר שס"ל לרמב"ם שאף שאשתו של הראשון אינה משמרת את האיש השני , היות ולא תחטא אשה זאת שבעלה עימה, ממילא מירתת ממנה האיש השני שלא תספר קלונו ברבים. 

והרי השו"ע פסק כהרמב"ם וממילא יש להוכיח שלהלכה גם ביתו או אחדמקרוביו שאין בהם איסור ייחוד מצילות את האיש מאיסור ייחוד

מהי ההלכה הסופית לגבי ייחוד עם קרובים והאם ביתו משמרתו?

מעיקר הדין נראה להקלשביתו משמרתו כאשתו, כדמוכח בבית שלמה מדיוק דברי הרמב"ם והשו"ע,

ובפרט שיחוד זה הוא מדרבנן היות והוא עם שני נשים, אך היות ויש מחמירים ראוי להחמיר אם יכול בנקל להשאיר את הדלת פתוחה או על כל פנים באינה נעולה שיש הסוברים שדינה כפתוחה. 

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*