שחייה משותפת בבריכה עם הבעל בימי הנקיים

תמונה של הרב איתיאל כ"ץ
הרב איתיאל כ"ץ
רב, פוסק, מרצה וסופר

הרב איתיאל

כ"ץ

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: האם מותר לי להיכנס עם בעלי לבריכה ב7 נקיים? כמובן בלי נגיעה..

תשובה: חכמי ישראל נקטו משנה זהירות בהלכות הרחקות בזמן נדה ועד לאחר הטבילה.

היות ובני זוג עלולים להגיע למצב שאינו רצוי, קבעו חכמים הלכות הרחקות, המשמשות כסייג ועזר להימנע מחשש מכשול.

 

בעיות הלכתיות בשחיה משותפת:

בשחייה משותפת בבריכה בימי הנקיים, עלולים להיות מספר בעיות הלכתיות:

1) אווירה:

כחלק מהלכות הרחקות בזמן נדה, קבעו חכמים שיש להימנע ממצבים שיש בהם אוירה של שעשוע עלולה להתפתח לאישות.

לרוב, ברחצה משותפת יש בה אוירה קלילה ובילוי, העלולה להביא לידי חיבה ומגע.

2) לבוש:

קבעו חכמים שבזמן שהאשה איננה טהורה, עליה להקפיד על לבוש הולם, ולא לחשוף מגופה מקומות מכוסים, כדי למנוע עוררות מינית בינה לבין בעלה.

לרוב, שחייה בלבוש הולם איננה נוחה, ובמידה והאשה אינה לבושה כהלכה יש בכך בעיה.

3) מגע:

מלבד איסור מגע בזמן נדה, תקנו חכמים שיש להימנע מדברים שעלולים להביא לידי מגע, כמו מסירה מיד ליד וכדו'.

בשחייה משותפת, עלולים בני הזוג להגיע לידי מגע ביודעין או בשוגג.

מסקנה:

לפיכך, ראוי להימנע משחיה משותפת בבריכה בזמן שהאשה איננה טהורה.

ניתן לשחות לחילופין, כלומר, בזמן שאחד מבני הזוג שוחה בבריכה, בן הזוג ינוח בשפת הבריכה (בכפוף ללבוש הולם, ולאווירה מתאימה).

מבחן הסיטואציה:

יחד עם זאת, יש לשקול פרטים נוספים, גודל הבריכה (כמובן שבריכה פרטית בצימר, אינה זהה לבריכה חצי אולימפית); האם בני הזוג לבד או עם ילדיהם; ובעיקר יש לבחון מה אופי השהייה והרחצה בבריכה, כפעילות ספורטיבית או כבילוי זוגי, ועוד.

פרטים אלו משתנים בכל סיטואציה, ויש לשקול היטב בשום לב ובמצפון נקי.

הרחקה או קירבה?

פעמים דיני הרחקות נראים תובעניים וקשוחים, אך מצוות הא-ל טומנת בסודה חינוך רם לאהבה וחיזוק הזוגיות.

בזמן שהאשה טהורה, הקשר בין בני הזוג משוחד בהנאת המגע הגופנית. בזמן נדה, יש לפתח קשר נפשי בין בני הזוג ללא תלות בגוף.

המאמץ לשמור על הלכות הרחקות תורמת לחיזוק הקשר הנפשי בין בני הזוג, ובכך הזוגיות בנויה על אהבה ורעות, שבכוחה לקשר ולתחזק את הזוגיות עד 120.

בברכה

איתיאל כ"ץ

משיב הלכה בבית ההוראה

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*