על פי דיני ממונות בהלכה, אדם ששרט רכב קלות עשוי להיות פטור מתשלום ומדיווח על הנזק. פטור זה חל כאשר מדובר בשריטה קלה שאינה ניכרת בקלות, אינה מורידה באופן משמעותי את ערך הרכב, ואינה נזק שאנשים נוהגים לתקן. פסיקה זו נתמכת על ידי החזון איש (בבא קמא סימן ו' אות ג'), הקובע שאם המציאות היא שאנשים אינם מתקנים נזק כזה ואין ירידת ערך למחירון הרכב, המזיק פטור מלשלם ואף לצאת ידי שמיים. בנוסף, אם הרכב כבר מלא בשריטות, השריטה החדשה והקלה אינה מצדיקה תשלום או דיווח.
האם חייבים לשלם על שריטה קלה ברכב לפי דיני ממונות?
הרה"ג הרב נועם דביר
מייזלס
Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print
בנידון שאלתך, הינך פטור מלשלם על שריטה קלה ברכב, וגם פטור מדיווח, בהתחשב בכך שמדובר בסריטה קלה שאינה מורידה את ערך הרכב, ייתכן שהייתה קיימת קודם, וקשה להבחין בה. כמו כן, יש ברכב סריטות רבות, וקיים חשש לסחיטה. מקורות והרחבה: בפשטות נראה לדמות את הדבר לדברי הפוס' וטעמיהם הנסובים סביב סוגיית השף מטבע של חברו בגמ' בב"ק, עי' רמ”א חו"מ סי' שפ"ו סע' ג' שפטור מדיני אדם וחייב כדי לצאת ידי שמיים כיון שאינו נחשב כגרמי אלא כגרמא, וכן דעת רוב הפוס' וכ"פ הש”ך שם בסק”א ובס"ק ז', ודלא כשו"ע שם ע"פ הרמב"ם שדין גרמא כדין גרמי (סמ"ע שם). ובש"ך סק”ז מביא יש"ש שפטור בשף מטבע משום שלא חיסר בגוף החפץ אלא הותירו שלם ואפשר לתקנו או משום שרק הפחית שוויו אבל גוף החפץ לא השתנה כלל. והנפק"מ במזיק כלי כסף וזהב באופן שרק קלקל צורתם. הקצות ס"ק י"א מביא עוד טעם לפטור משום דהוי היזק שאינו ניכר. מכאן ניתן לדמות לכא' לרכב שאם פיחת צורתו מעט בלא לחסר ממנו או שנצבע מעט בצבע הניתן להורדה – שפטור (עי' ספר משפט כהלכה סי' שפ"ו). ולפי האמור נראה שלפנים משורת הדין בפשטות חייב, אולם לדעת הנתיבות סי' ש"מ סק"ג משמע שלעולם המזיק חייב בתשלום הוצאות תיקון של חפץ שניתן להחזירו לקדמותו. עם זאת אדם יכול לטעון קים לי כש"ך. ואם חיסר אפ' מעט כתב הקצוה"ח סק"י וס"ק י"ב בשם תוס' – שחייב לשלם על כל הפחת.ויש להוסיף שאם הרכב אינו חדש והוא מלא סריטות אין אפשרות לחייב תשלום על כך אא"כ יש רגילות לתקן דבר כזה או שהדבר גרם להורדת ערך הרכב ועדיין צ"ע. מ"מ מקובל להורות ע"פ מש"כ החזו"א בב"ק סי' ו' אות ג' שאם המציאות שהסבירות שאדם לא מתקן נזק כזה וגם אין ירידת ערך המחירון של הרכב – פטור מלשלם ואפ' לצי"ש, וזת"ד שם: "...אבל אם עשה חפירות עמוקות שאין דרך בני אדם למלאתן שיעלו ביוקר מאד ודרך בני אדם לסבלן אז אי אפשר לו לתבוע למלאתן אלא יכול לתבוע פחת החצר וזו תביעת ממון ונראה דמודה בזה הרמב”ם וכו'".במקרה שנעשה נזק שמוריד מערך המחירון או שיש סבירות שאנשים מתקנים נזק כזה, אם הדבר ניתן לתיקון – צריך לשלם את עלות התיקון. ואם הנזק אינו עומד לתיקון – צריך לשלם את ההפרש שבין המחיר לפני שנעשה הנזק לבין המחיר העכשוי (יעו' שו”ע שם שפ"ז ש"ך ונוש"כ). לכן בנידון דידן הינך פטור פטור מתשלום ומדיווח, בהתחשב בכל האמור, ובהבנה שמדובר בסריטה קלה שאינך בטוח שהיתה שם לפני וקשה להבחין בה וודאי שאינה מורידה את ערך הרכב, ועוד שיש ברכב סריטות רבות, וכמו כן מדובר במקום שיש חשש לסחיטה של כסף וכו'.
