מצה שבורה מערב פסח: האם עדיפה לברכה בליל הסדר?

האם מצה עם שבירה קטנה (פחות מ-1/48) נחשבת לשלמה ועדיפה על מצה שלמה שנאפתה זמן רב קודם?

אם נחסר חלק גדול יותר יוכל לקחת למצה האמצעית ממצה שבורה שנאפתה בע"פ, ולשניים האחרות יקח שלימות, ויצרף למסובים מהמצה השלימה ומהמצות שנאפו בערב פסח.

מהם המקורות ההלכתיים לגבי זמן אפיית מצה, דין מצה שבורה ומעלת השלם?

המקורות ההלכתיים דנים במספר היבטים מרכזיים: ראשית, לגבי זמן אפיית מצה, אף שנהוג לאפות לאחר שש שעות בערב פסח, הפוסקים קבעו שבדיעבד מצה שנאפתה קודם לכן כשרה. שנית, לעניין דין מצה שבורה, יש דעות שחסרון של פחות מ-1/48 אינו נחשב לשבירה. שלישית, מעלת הברכה על מצה שלמה חשובה, אך ניתן לשלב מצה שבורה למצוות אכילת מצה. ההרחבה כוללת את דעות הטור, השולחן ערוך, המגן אברהם, החזון עובדיה ועוד, המפרטים את ההיקש בין מצה לקרבן פסח ואת ההבחנה בין זמן האפייה לזמן האכילה. כמו כן, נדונות אפשרויות לתיקון מצה שבורה וההעדפה למצה שנאפתה בערב פסח למצה האמצעית בסדר.

ובשו"ע שם פסק 'נוהגים שלא ללוש מצת מצוה בערב פסח עד אחר שש שעות שהוא זמן הקרבת קרבן פסח' ועי' ביאור הגר"א שם שאין זה מדינא, וכן מובא במעשה רב (קפח) שלא נהג בזה. 

וכך כתב במ"ב שם סק"א: …אבל מעצם הדין הוכיחו הפוסקים שאין לחוש לזה, דעיקר היקש נאמר לעניין אכילת מצה בלילה הראשונה, שיהא זהיר לאכול קודם חצות כמו הפסח שנאכל עד חצות, אבל לא לעניין עשיית המצה, וע"כ בדיעבד אם אפה המצה קודם שש ואפילו חדש או שני חדשים קודם פסח ועשאן לשם מצה כשר (וע"ע שם סק"ג טעם להליץ על כך שאין רוב ישראל נוהגין להזהר ללוש בע"פ), וכעין זה כתב בחזון עובדיה (הלכות פסח עמ' קס"ז), ועוד. והיוצא מהדברים שוודאי הידור גדול הוא שראוי לנהוג בו למי שיכול.

מעלת הברכה על שלם הינו הידור חשוב מאוד וקודם למעלות אחרות כגדול, פת נקי וכו' (ואפילו כשהשלם משעורים והחתיכה מחטים מניח הפרוסה תחת השלימה ובוצע על שניהם יחד) כמבואר בסי' קס"ח, ובפרט בשבת וחג שצריך לחם משנה. וא"כ בנידון דידן שעומד לפנינו הידור של שלם שהוא הידור לברכה, והידור של מצה שנאפתה בערב פסח אחר חצות שהוא הידור למצוה, לכאורה יש להעדיף את ההידור של המצוה שהוא דאורייתא, אך נראה שיוכל לקיים שניהם, וכדלהלן:     ראשית יש מהפוסקים שכתבו שלשיטת הרא"ש אם החסרון אינו יותר מאחד חלקי מ"ח לא מקרי חסרון (עי' חכם צבי סי' ס"ב ס"ג,  שע"ת סי' רע"ד, וע"ע קרבן נתנאל עירובין פ"ז סי"ב אות ג').

ישנה אפשרות נוספת שדנו בה הפוסקים אך רבים פקפקו בה, שיועיל לחרוך את המצה באש להחשיבו כשלם, וגם לסוברים שאפשר יש לעשות כן רק מערב יו"ט ולא ביו"ט עצמו משום תיקון מנא (עי' הליכות שלמה, פסח עמ' של"א).

ובכל מקרה הרי מברך בליל פסח על שני מצות שלימות וביניהם המצה החצויה, ולרוב הפוסקים השלימה בעבור ברכת המוציא, והחצי בשביל מצוות המצה ומסמלת את הלחם עוני, וכדברי הגמ' בפסחים טז. מה דרכו של עני בפרוסה וכו' וא"כ יקח מהמצה השבורה שנאפתה בע"פ למצה האמצעית ומהשלימות לשתי המצות האחרות (וראיתי מובא שהגרש"ז אוירבך היה מהדר במצה שנאפתה בערב פסח דווקא למצה האמצעית, עי' הליכות שלמה פסח ז' י"א), וינהג כרגיל לגבי בציעת המצה האמצעית ושמירתה לאפיקומן ודיני אכילת המצה (כמבואר בשו"ע סי' תע"ג ס"ה ותע"ה ס"א).  

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*