הלכה: אירוח ובישול לגוי ביו"ט שני בחו"ל לבני א"י
תשובה: מותר לבן א"י השובת בחו"ל להזמין אורח גוי ביו"ט שני ואף להרבות בבישול בעבורו.
כן, הלכה למעשה מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ, ואף להרבות בבישול עבורו, ואין צורך בעירוב תבשילין. זאת מכיוון שפעולת הבישול נחשבת לדבר שבצנעה, והרואים אינם יודעים אם נעשה עירוב תבשילין או למי מיועד הבישול, ויתלו זאת בבני המשפחה או באורחים יהודים. הגמרא בביצה כא. דורשת את הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' (שמות י"ב ט"ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז"ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש"ע סי' תקי"ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי' תצ"ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס"ב). בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו"ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, אך לגבי מלאכות הנעשות בצנעה, יכולים להקל כמנהג מקומם. בשו"ת הרדב"ז ח"ד סע"ג (אלף קמ"ה) ובמ"א (סק"ז) נכתב כי מותר לבשל מיום טוב שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה. לכן, באותה מידה, ניתן לבשל אף בעבור גוי, שכן הרואים אינם יודעים למי מבשלים ויתלו שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
האם מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ ללא עירוב תבשילין?
כן, הלכה למעשה מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ, ואף להרבות בבישול עבורו, ואין צורך בעירוב תבשילין. זאת מכיוון שפעולת הבישול נחשבת לדבר שבצנעה, והרואים אינם יודעים אם נעשה עירוב תבשילין או למי מיועד הבישול, ויתלו זאת בבני המשפחה או באורחים יהודים. הגמרא בביצה כא. דורשת את הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' (שמות י"ב ט"ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז"ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש"ע סי' תקי"ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי' תצ"ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס"ב). בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו"ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, אך לגבי מלאכות הנעשות בצנעה, יכולים להקל כמנהג מקומם. בשו"ת הרדב"ז ח"ד סע"ג (אלף קמ"ה) ובמ"א (סק"ז) נכתב כי מותר לבשל מיום טוב שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה. לכן, באותה מידה, ניתן לבשל אף בעבור גוי, שכן הרואים אינם יודעים למי מבשלים ויתלו שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
כן, הלכה למעשה מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ, ואף להרבות בבישול עבורו, ואין צורך בעירוב תבשילין. זאת מכיוון שפעולת הבישול נחשבת לדבר שבצנעה, והרואים אינם יודעים אם נעשה עירוב תבשילין או למי מיועד הבישול, ויתלו זאת בבני המשפחה או באורחים יהודים. הגמרא בביצה כא. דורשת את הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' (שמות י"ב ט"ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז"ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש"ע סי' תקי"ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי' תצ"ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס"ב). בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו"ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, אך לגבי מלאכות הנעשות בצנעה, יכולים להקל כמנהג מקומם. בשו"ת הרדב"ז ח"ד סע"ג (אלף קמ"ה) ובמ"א (סק"ז) נכתב כי מותר לבשל מיום טוב שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה. לכן, באותה מידה, ניתן לבשל אף בעבור גוי, שכן הרואים אינם יודעים למי מבשלים ויתלו שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
כן, הלכה למעשה מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ, ואף להרבות בבישול עבורו, ואין צורך בעירוב תבשילין. זאת מכיוון שפעולת הבישול נחשבת לדבר שבצנעה, והרואים אינם יודעים אם נעשה עירוב תבשילין או למי מיועד הבישול, ויתלו זאת בבני המשפחה או באורחים יהודים. הגמרא בביצה כא. דורשת את הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' (שמות י"ב ט"ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז"ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש"ע סי' תקי"ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי' תצ"ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס"ב). בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו"ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, אך לגבי מלאכות הנעשות בצנעה, יכולים להקל כמנהג מקומם. בשו"ת הרדב"ז ח"ד סע"ג (אלף קמ"ה) ובמ"א (סק"ז) נכתב כי מותר לבשל מיום טוב שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה. לכן, באותה מידה, ניתן לבשל אף בעבור גוי, שכן הרואים אינם יודעים למי מבשלים ויתלו שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
כן, הלכה למעשה מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ, ואף להרבות בבישול עבורו, ואין צורך בעירוב תבשילין. זאת מכיוון שפעולת הבישול נחשבת לדבר שבצנעה, והרואים אינם יודעים אם נעשה עירוב תבשילין או למי מיועד הבישול, ויתלו זאת בבני המשפחה או באורחים יהודים. הגמרא בביצה כא. דורשת את הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' (שמות י"ב ט"ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז"ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש"ע סי' תקי"ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי' תצ"ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס"ב). בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו"ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, אך לגבי מלאכות הנעשות בצנעה, יכולים להקל כמנהג מקומם. בשו"ת הרדב"ז ח"ד סע"ג (אלף קמ"ה) ובמ"א (סק"ז) נכתב כי מותר לבשל מיום טוב שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה. לכן, באותה מידה, ניתן לבשל אף בעבור גוי, שכן הרואים אינם יודעים למי מבשלים ויתלו שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
כן, הלכה למעשה מותר לבשל עבור גוי ביום טוב שני בחוץ לארץ, ואף להרבות בבישול עבורו, ואין צורך בעירוב תבשילין. זאת מכיוון שפעולת הבישול נחשבת לדבר שבצנעה, והרואים אינם יודעים אם נעשה עירוב תבשילין או למי מיועד הבישול, ויתלו זאת בבני המשפחה או באורחים יהודים. הגמרא בביצה כא. דורשת את הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' (שמות י"ב ט"ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז"ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש"ע סי' תקי"ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי' תצ"ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס"ב). בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו"ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, אך לגבי מלאכות הנעשות בצנעה, יכולים להקל כמנהג מקומם. בשו"ת הרדב"ז ח"ד סע"ג (אלף קמ"ה) ובמ"א (סק"ז) נכתב כי מותר לבשל מיום טוב שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה. לכן, באותה מידה, ניתן לבשל אף בעבור גוי, שכן הרואים אינם יודעים למי מבשלים ויתלו שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
