שאלה: כלים חשמליים חדשים תוצרת חו”ל שצריכים טבילה כמו קומקום חשמלי טוסטר ומיחם חשמלי ועוד, ואין אפשרות להטבילם וגם לא לתת במתנה לגוי ולחזור ולשאול אותם ממנו, ואם כן מה הפתרון שניתן לעשות בכדי להשתמש בכלים אלו?

תשובה: ההוראה היא להטביל כלים אלו בלא ברכה

כלים חשמליים יש בזה מחלוקת אחרונים אם הם פטורים מטבילה ואף שמעיקר הדין דעת המקילים עיקר, ההוראה היא להטבילם בלא ברכה, והרבה ניסו להטבילו והמתינו מספר ימים שהכלי יתייבש ולא ארע קלקול, ובכל זאת אם חושש לקלקול יתנהו במתנה לגוי ויחזור וישאלנו ממנו, ואם גם זאת לא ניתן לעשות כפי שמובא בשאלה, ניתן להחליף את השקע בלבד אף שאינו מעשה אומן, ואם גם זאת לא ניתן לעשות, יכול לכתחילה להפקיר את הכלי בפני אדם שיכול לזכות בו, ולאחר מכן ישתמש בכלי.

מקורות: הנה בספר הליכות עולם ח”ז ע’ רסה) דן בקומקום חשמלי אם צריך טבילה ש בשו”ת חלקת יעקב ח”א (סי’ קכו) שכתב, שמאחר שתשמישו עם הקרקע אין צריך להטבילו מדין כלי סעודה. ובשו”ת מחזה אליהו (סי’ קיב אות י) ד”ה ונראה, חולק ע”ז, ומצריכו טבילה, שהרי הקומקום משמש למים גם אחר ניתוקו מהקיר. ע”ש.

והגרש”ז אוירבך בשו”ת מנחת שלמה ח”ב (סי’ סו אות ד) כתב כדברי החלקת יעקב, שהואיל ועיקר תשמיש כלי חשמלי הוא בשעה שמחובר ע”י תקע עם הקרקע, מקרי מחובר לקרקע ואינו צריך טבילה וכו’. ע”ש. ולפי זה מקרר חשמלי בודאי שאפילו נעשה ע”י גוי, אינו צריך טבילה. וטוב להחמיר היכא דאפשר להטביל קומקום חשמלי, ברם דא עקא שאם יכניסנו במים הוא עלול להתקלקל, לכן טוב שיתן אותו במתנה לגוי ויחזור וישאלנו ממנו. ודו”ק. ע”כ. מדברי מרן הגר”ע יוסף.

מדבריו יוצא שנקט לדינא שרק מצד חומרא נכון להחמיר להטביל כלי חשמלי או לכל הפחות לתת לגוי ולחזור ולשאול אותם מגוי. וכן נהגו מורי הוראה.

ובספר טבילת כלים (פ”ד ט”ז) בשם הבאר משה שטרן (ח”ד סי’ ק) שיש עוד עצה לזה שכלי חשמלי שאינו רוצה להכניסו למי הטבילה אם בפירוקו מתבטל מלהיות כלי והרכבתו יכולה להיעשות על ידי אומן דוקא ולא על ידי הדיוט ימסרהו לחשמלאי שיפרקו ויבטלו מתורת כלי ואחר כך ירכיבו חשמלאי יהודי מחדש, וייחשב על ידי זה ככלי שנעשה על ידי אומן יהודי שפטור מטבילה. אך לענ”ד כיון שמעיקר הדין אין חיוב להטביל כלים חדשים יש לסמוך על כך שעצם החלפת השקע אפ’ שאינו מעשה אומן כיון שביטל את השימוש בו נחשב כעשיית כלי מחדש על ידי יהודי ואין צריך טבילה.

ומה שכתבנו שניתן להפקיר הכלי כן ראיתי בספר אור ההלכה (מקייס – אות עה) שבכלים חשמליים יוכל אף לכתחילה כשקונה הכלי שיגמור בדעתו בעת התשלום שאינו מתכוון לקנותו או שיפקירו כיון שמעיקר הדין כלים אלו פטורים מטבילה. וכן כתב בספר טבילת כלים (פ”ג הערה טו) בשם הגרש”ז אוירבך אלא דהוא ס”ל שיכול להפקירו ברשות הרבים גם אם אין שם איש שיזכה. וכ”כ בדרך אמונה צה”ל שמיטה ויובל (פרק ז ס”ק לא) שכן דעת הגר”א בביאורו לירושלמי שמועיל להוציא לשוק או להפקיר בפני ג’ אבל דעת החזון איש נראה שלא פסק כן ובספר דברי ישראל כתב שגם לד’ הגר”א לא מהני שיפקיר במדבר במקום שבטוח ששום אדם לא יבא לזכות אא”כ הסיח דעתו ממנו לגמרי.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*