אשה שלא יכולה לבדוק ביום ראשון של שבעה נקיים: פתרון הלכתי

תשובה: יכולה בדיעבד לסמוך על בדיקת מוך דחוק שעשתה אמש, ונשאר בפנים לתוך היום הראשון, ואם תספיק להגיע לביתה תוך שבעים ושתיים דקות לשקיעה עדיף שתבדוק שוב.

מהם המקורות ההלכתיים וההרחבות לבדיקות שבעה נקיים במצבי דחק?

המקורות ההלכתיים וההרחבות לבדיקות שבעה נקיים במצבי דחק מבוססים על הנפסק בשו"ע (יו"ד קצ"ו) המחייב לכתחילה שש עשרה בדיקות, אך מתיר הקלות בשעת הדחק. במצבים אלו, ניתן לסמוך בדיעבד על בדיקת מוך דחוק שנעשתה אמש ונשארה בפנים, כדעת הנודע ביהודה. כמו כן, בדיקה שנעשית עד שבעים ושתיים דקות לאחר השקיעה (זמן רבינו תם) עשויה להיחשב כבדיקת יום ראשון. במקרה שלא נעשה מוך דחוק ואין אפשרות לבדוק, ספירת שבעה נקיים נדחית ביום. ראשית וודאי שיש להשתדל להקדים את הבדיקה כשיש חשש שבהמשך היום לא יסתדר לבדוק, ובפרט כשעושה בדיקה אחת ביום, וכשלא הקדימה ונתקלה כנ"ל במצב לא צפוי התשובה כדלהלן, (וכמו כן הרוצים להשתתף בהפגנה שיחסמו בה כבישים והציבור לא מודע לכך מראש, יכניסו למערכת השיקולים מלבד הצער שגורמים לרבים, גם אפשרות פגיעה בטהרה על כל ההשלכות הנלוות לכך). ולגופו של עניין, ע"פ הנפסק בשו"ע (יו"ד קצ"ו) על האשה מוטל לעשות לכתחילה שש עשרה בדיקות קודם שתטבול: הפסק טהרה, מוך דחוק, ושתי בדיקות בכל יום במהלך השבעה נקיים, ואם יש צורך וע"פ הוראת חכם יכולה להקל בחלקם, אך לא תפחות מבדיקת הפס"ט ובדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי, וכלשון השו"ע שם ס"ד – 'ואין להקל', ובכל בדיקות אלו צריכה להכניס בעומק בחורים וסדקים וכפי שפסק בשו"ע שם ס"ו. דעת הרמב"ן שרק בבדיקה של הפסק טהרה צריכה בחורין ובסדקין, וכתב הנודע ביהודה (קמא יו"ד ס"ס מ"ו) עפ"ז ובצירוף שיטת רש"י (פסחים פ"א) שספירת לילה מקרי ספירה, וקולות נוספות, לסמוך על בדיקת מוך דחוק שנמצא אצלה עד הלילה ממש, ואף שבאופן כללי אין נוהגין כך, ודעת ב"י שספירת לילה לאו ספירה היא וכשיטת התוס' והרמב"ם, מ"מ בשעת הדחק כנידון הנ"ל נוכל לסמוך ולהקל כדברי הנודע ביהודה. אמנם כשתגיע לביתה או למקום שתוכל לבדוק עד שלוש עשרה דקות לאחר השקיעה וודאי תעשה בדיקה, ויחשב לה כבדיקת יום ראשון, ואפילו עד שבעים ושתיים דקות – זמן רבינו תם, עדיף שתבדוק ויתכן שיעלה לה כבדיקת יום ראשון ממש (עי' בספר טהרת הבית (ח"ב עמ' שט"ו) שהתיר בנזכרה לבדוק ביום השביעי בבין השמשות של רבינו תם מצד ספק ספיקא, ספק שמא הלכה כראשונים שבבדקה ראשון או שביעי (מלבד הפסק טהרה) מועיל, ושמא הלכה כרבינו תם שעדיין יום הוא, ע"ש). ובאופן שלא עשתה מוך דחוק אין ברירה וספירת שבעה נקיים יידחו ביום אחד, ואינה צריכה לעשות שוב הפסק טהרה (ובשעת הדחק גדול כשיש חשש מכשול וכדומה, יש להתייעץ עם מורה הוראה ויתכן שע"פ הבנת פרטי המקרה יוכל להתיר אף ללא בדיקת היום הראשון). לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*

ולגופו של עניין, ע"פ הנפסק בשו"ע (יו"ד קצ"ו) על האשה מוטל לעשות לכתחילה שש עשרה בדיקות קודם שתטבול: הפסק טהרה, מוך דחוק, ושתי בדיקות בכל יום במהלך השבעה נקיים, ואם יש צורך וע"פ הוראת חכם יכולה להקל בחלקם, אך לא תפחות מבדיקת הפס"ט ובדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי, וכלשון השו"ע שם ס"ד – 'ואין להקל', ובכל בדיקות אלו צריכה להכניס בעומק בחורים וסדקים וכפי שפסק בשו"ע שם ס"ו.         

דעת הרמב"ן שרק בבדיקה של הפסק טהרה צריכה בחורין ובסדקין, וכתב הנודע ביהודה (קמא יו"ד ס"ס מ"ו) עפ"ז ובצירוף שיטת רש"י (פסחים פ"א) שספירת לילה מקרי ספירה, וקולות נוספות, לסמוך על בדיקת מוך דחוק שנמצא אצלה עד הלילה ממש, ואף שבאופן כללי אין נוהגין כך, ודעת ב"י שספירת לילה לאו ספירה היא וכשיטת התוס' והרמב"ם, מ"מ בשעת הדחק כנידון הנ"ל נוכל לסמוך ולהקל כדברי הנודע ביהודה.      

 אמנם כשתגיע לביתה או למקום שתוכל לבדוק עד שלוש עשרה דקות לאחר השקיעה וודאי תעשה בדיקה, ויחשב לה כבדיקת יום ראשון, ואפילו עד שבעים ושתיים דקות – זמן רבינו תם, עדיף שתבדוק ויתכן שיעלה לה כבדיקת יום ראשון ממש (עי' בספר טהרת הבית (ח"ב עמ' שט"ו) שהתיר בנזכרה לבדוק ביום השביעי בבין השמשות של רבינו תם מצד ספק ספיקא, ספק שמא הלכה כראשונים שבבדקה ראשון או שביעי (מלבד הפסק טהרה) מועיל, ושמא הלכה כרבינו תם שעדיין יום הוא, ע"ש).    

ובאופן שלא עשתה מוך דחוק אין ברירה וספירת שבעה נקיים יידחו ביום אחד, ואינה צריכה לעשות שוב הפסק טהרה (ובשעת הדחק גדול כשיש חשש מכשול וכדומה, יש להתייעץ עם מורה הוראה ויתכן שע"פ הבנת פרטי המקרה יוכל להתיר אף ללא בדיקת היום הראשון).