פטור חתן וכלה מתענית אסתר בשבע ברכות

כמו כן יש לדון אם יום חתונתם חל ביום התענית האם פוטר מהצום אע"פ שעדיין לא היה החופה אלא לקראת סוף היום,(אפשרות זו קיימת בתענית אסתר דחוי כמו השנה (תשפ"ד) שאפשר שיתחתנו במוצאי התענית מחמת שהתענית דחויה ולא חל פורים במוצאי התענית):

תשובה: חתן וכלה שחל תענית אסתר ז' ברכות שלהם פטורים מתענית זו.

ואם יום חתונתם מתקיים ביום התענית אם נעשה החופה קודם השקיעה פטורים מתענית זו, אך אם מקיימים את החופה לאחר השקיעה חייבים בתענית זו שהרי יום התענית אינו יום החתונה.

מקורות:

בברכ"י (תרפו סק' ו') הביא בשם ספר בית דוד שחתן וכלה פטורים מכל ארבע תעניות מחמת שהוא יו"ט שלהם ודוחה את אבלות התענית, והובאו דבריו בשע"ת ובגר"א להקל כמוהו בכל הצומות.

אך הפוסקים דחו את דבריו שכן בריטב"א שהוא מהראשונים כתב בפירוש שתענית דוחה שמחת חתן וכלה וכתב בטעם הדין, שהיות שתענית זה מצוות אבלות של רבים, דוחה היא מצוות שמחה של חתן שהיא של יחיד, ועוד שחתן אדרבה מצווה הוא לעלות על ראש שמחתו את אבלות החורבן ואיך אפשר ששמחתו תדחה מה שהמצווה ליזכור, והובא דבריו גם בבה"ל בס' תקמט להלכה כנגד דברי  הגאון מוילנא.

ומדברי הריטב"א למדו הפוסקים שהתעניות שדוחות שמחת חתן הם דווקא תעניות שמחמת אבלות החורבן, אך תענית אסתר מבואר שאינה מחמת החורבן, אלא זיכרון דרכי אבותינו שהתפללו וצמו בעת צרה, וא"כ י"ל ששמחת חתן שהוא יו"ט שלו הוא דוחה מנהג זיכרון ולא אבלות, וגם לטעם השני יש לפטור שהרי זה אינו זיכרון החורבן שצריך להעלותו על ראש שמחת החתן, ועל כן כתבו שלכ"ע נדחה תענית זו בז' ברכות.

וכן כתב בשעה"צ (תרפו או טז) ובערך בשולחן וכף החיים (או כח), וכמו כן הוסיפו טעם לדין הנ"ל שהיות שתענית זו יותר קלה משאר התעניות שאינה אלא מנהג לכן יש להקל בה מחמת שמחת חתן וכלה, וכן כתב בילקו"י בסע' יב' ויחווה דעת ח"ב בהערה עח יבי"א ח"א או"ח ס' לד'.

ויש לציין שחתן וכלה שלא התענו אינם צריכים לפרוע את התענית.

ומה שכתבנו שחתן פטור מתענית אסתר החלה ביום תעניתו כן כתב בשעה"צ או טז, ואע"פ שיש הרבה שצמים ביום חתונתם אינו מעיקר הדין, ועל כן חתן וכלה שאינם צמים פטורים אם חלה התענית ביום חתונתם.

הרב ינון קצב

דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*