שאלה: זוג שבטלו שידוך שבועיים לפני מועד החתונה, ועתה בעל האולם תובע את שכרו, אולם הזוג טוען כי אינם מחוייבים לשלם הואיל ופרצה מגפת הקורונה ונאסר ע”י השלטון לקיים חתונות במקום סגור – הדין עם מי?

תשובה: להלכה הזוג פטור מתשלום נוסף אך עכ”פ את המקדמה לא יקבלו חזרה

זוג באו בברית הארוסין וקבעו מועד לחתונתם. והנה כשבועיים לפני מועד החתונה נשבר השידוך. ועתה בעל האולם תובע שכרו המגיע לו הואיל ועכשיו אינו יכול למצוא שוכרים אחרים והפסידו אותו. וגם מחזיק במקדמה. ולאחר מכן התברר למפרע שבלא”ה לא היו יכולים לשכור את האולם הואיל והתפרצה מגפת הקורנה (לתקפ”צ) ונאסר ע”י השלטון לקיים חתונות במקום סגור. ועתה טוענים הזוג שפטורים מתשלום ועוד שיחזיר להם מקדמה, שהלא לא גרמו לו כלל הפסד כלל. הדין עם מי?

לעניות דעתי נ”ד תלוי ועומד במחלוקת הרמ”א ושער המשפט. שמצינו בשו”ת הרמ”א (סי’ נ’ הביאו בפת”ש שלג סק”ג ובהגהות רע”א שלד) ברב אחד שסיכמו עמו על רבנות על דעת רבים או ג’ טובי העיר באופן שאין יכולים לחזור בהם ובכ”ז לאחר מכן ביטלו החוזה עמו. ולאחר מכן התברר שבלא”ה לא היה מתקיים החוזה לשכרו, הואיל וארע מגפה שצריכים לעזוב העיר ושאף שהיו יכולים לחזור בהן מחמת המגפה, אפ”ה אם חזרו בהן קודם שידעו מחשש של שינוי האויר חייבים לשלם לרב. היות וכבר התחייבו בתשלום בשעת חזרתם מהסכם עם אותו רב.

אולם בשער המשפט (שלג סק”א) כתב לחלוק עליו וכתב שהקהילה פטורה מכל תשלום ומהטעם הפשוט שכל שהתברר בסוף שלא היתה העבודה יכולה להתבצע מחמת אונס אין לחייב את בעה”ב. והוכיח דבריו מגמ’ ב”ב קו. ע”ש.

וממילא בנ”ד יש לפטור את הזוג מתשלום נוסף שיטענו קי”ל כשער המשפט. אך מ”מ לגבי המקדמה לא יוכלו לקבלו, שיטען בעל האולם, קי”ל כדעת הרמ”א.

להלכה: הזוג פטור מתשלום נוסף אך עכ”פ את המקדמה לא יקבלו חזרה

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*