שאלה: ראש ישיבה שהמליץ בשידוכים על בחור שאינו בריא בנפשו והתברר העניין לכלה אחרי החתונה והתגרשה – האם ניתן לחייב את הרב לשלם על הוצאות החתונה?

תשובה: להלכה ניתן לחייב את הראש ישיבה או צד החתן בכל ההוצאות המקובלות

מעשה ביהודי שבירר על שידוך ממשפחה מיוחסת שהציעו לו אצל ראש הישיבה שלו ובין היתר שאל אם בריא בנפשו והדגיש בשעת הבירורים כי הוא מתכוון להחליט ע”פ דברי הראש ישיבה על קיום חתונה.

ואכן מפני שהרב השיב תשובה חיובית – אותו זוג התחתנו. ולאחר כשבועיים גילתה הכלה שהחתן אינו בריא בנפשו והינו נוטל כדורים לאיזון הנפש. ולכן התגרשה מיד.

וכששאלה את הראש ישיבה שלו האם ידע על כך. השיב, שידע, וחשב “אולי העניין הסתדר לאחר שיתחתן”. ועתה שואלת הכלה האם ניתן לחייב את הרב לשלם על הוצאות החתונה שנפלו לטמיון.

נראה לחייב את הראש הישיבה או את החתן בהוצאות המקובלות והנהוגות בהוצאות סבירות של חתונה מדין גרמי דדמי לדין מראה דינר לשולחני ונמצא רע שחייב כמבואר בגמ’ ב”ק צח ובשו”ע (סי’ שו,ו) ומהש”ע (אהע”ז נ,ג) במי שביטל שידוך שמחויב לשלם לשכנגדו ההוצאות שהוציא ונהוג להוציאן.

ות”ח אחד רצה לחלק בין השו”ע הנזכר לנדון דידן. ששם ההיזק ודאי. ובנ”ד אין הרב מזיק בדבריו מיד אלא רק אחר שהחתן מתחתן אחרי זמן וגם מחליט להתגרש. ועוד שאין ברי שיתגרש כיון דאפשר דלא תרצה להתגרש מסיבה כל שהיא וראיה לחילוק מהרמ”א (נה,א) שכתב, ששליש שהחזיר שטר פרוע למלוה והמלוה גבה בשטר חובו שנית, השליש פטור דהוי גרמא.

ולענ”ד זה אינו, ששם ביאר בנתיבות המשפט (סק”ב) שזה מחמת שההיזק לא נעשה מיד בנתינת השטר הפרוע ללוה, וגם שאין החזרת השטר ברי הזיקא, דאולי הלוה לא יגבה. ע”כ. משא”כ נ”ד ודאי ההיזק נעשה מיד כחלק בלתי נפרד מהתהליך כשברור שהחתן היה חולה בנפשו, דבר שודאי יוביל לפירוק השידוך.

להלכה: ניתן לחייב את הראש ישיבה או צד החתן בכל ההוצאות המקובלות

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*