היתר אכילת מאכלי שבת שחוממו בשגגה בפלטה
באחד מימי שישי ראובן באירגוניו האחרונים לשבת כיון את שעון השבת של הפלטה, לתדהמתו בעוד הוא נכנס לביתו אינו מריח את ריח מאכלי השבת באפו כהרגלו, כשניגש לפלטה הבחין שאכן התקע עם השעון שבת פשוט אינו שקוע דיו והפלטה כבויה, יש לציין כי השקע הנתון במטבח היה מיוצר עם מכסה סגירה מקפיץ, ראובן שהתייאש ממאכלי השבת חמים, עזב את מכסה הקפיץ והבין כי ככל הנראה יאלץ לאכול השבת מאכלים קרים, אחר אמירת שלום עליכם ונטילת ידים ריח המאכלים שב לאפו, מהסתקרנות ובדיקה נוספת הבין את אשר אירע לו בשגגה, וכי הקפיץ ששיחרר מידיו גרם להפעלה מחודשת של הפלטה, וכעת שואל האם מותר לו לאכול את מאכלי השבת החמים?
According to Shaarei Halacha U'Mishpat, it is permissible to eat Sabbath foods that were accidentally heated on the Sabbath due to a hot plate being reactivated by an unintended action. This ruling distinguishes between an unintentional transgression (שוגג) and an action performed by one who is merely preoccupied (מתעסק), where the latter is not subject to the same prohibition of benefiting from Sabbath work. Halachic authorities, including Rabbi Shlomo Zalman Auerbach zt"l, have ruled similarly in cases where work was done in a "מתעסק" manner, and the principle is often to permit in cases of halachic dispute regarding such penalties.
תשובה: יש להתיר את המאכלים לאוכלם חמים בשבת
מקורות:
בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיח סעיף א
המבשל בשבת, (או שעשה אחת משאר מלאכות), במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד; ובשוגג, אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד;
ומבואר אם כן שהמבשל או מבעיר בשבת אין לו להנות מהמלאכה בשבת עד למוצאי שבת בשביל שלא יהנה ממלאכת שבת, וידוע כי בהדלקת הפלטה ישנן חוטי להט, והמדליקם אף אם עשה כן בשוגג אסור לו להנות מהמלאכה.
ואמנם יש לחלק, שנידון דידן אינו שוגג והוא רק בגדר מתעסק, כלומר שהתעסק בדבר אחד והמלאכה נעשתה בדבר אחר.
והרי השוחט בשבת לחולה מותר לבריא לאכול ממנו כמבואר בשו"ע בסעיף ב' ואף שנעשה בו מלאכה היות ועשה מלאכה זו בהיתר ואף מצוה יש בדבר מבואר שמותר להנות, אך יש לדון האם לדמות נידון דידן לשוחט בשבת לחולה, או לעושה מלאכה בשוגג.
ובשו"ת עונג יום טוב (סימן כ') העלה שיש איסור בדבר אף שנעשה בדרך מתעסק,
אך באליה רבה (ס"ק ה)כתב שאין לדמות אונס לשוגג (ועיין פמ"ג ס"ק ג אך עיין בדברי הכף החיים אות כ)
ונראה לעניות דעתי שמתעסק לא גרע מאונס.
ויעויין בספר שמירת שבת כהילכתה (בפרק י הערה מז) שהביא בשם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בנידון שדן שם בפותח מקרר בשבת ונדלקה הנורה שמותר להשתמש במאכלים ואין לאסור מנהנה ממעשה שבת, והביא כמה צדדי היתר, ובין היתר הביא שהיות ונעשה המלאכה בדרך של מתעסק אין זה שוגג שיש לאסור להנות ממלאכה זו בשבת, והביא שם שאף לדעת הגאון רבי עקיבא איגר שבשבת העושה מלאכה בדרך מתעסק צריך כפרה, כאן שנעשה בדרך של פסיק רישה יש להתיר,
ואף שהיתר זה לא שייך בנידונינו מ"מ יש להסתמך על החולקים על רע"א החוות דעת (במקור חיים ריש סימן תלא) שסוברים שאינו נחשב למעשה עבירה כלל וכן פסק באליה רבה (ס"ק ה) שאין לדמות אונס לשוגג (ועיין פמ"ג ס"ק ג אך עיין בדברי הכף החיים אות כ)
ונראה שיש לפסוק כהמקילים היות וידוע הכלל שכשיש מחלוקת בפוסקים יש להתיר איסור הקנס בנהנה ממלאכת שבת, שאינו אלא קנס בעלמא (פרי מגדים הובא בשנה ברורה ס"ק ב')
ונראה לעניות דעתי כן אף מן הסברא, היות והמתעסק אינו נוגע כלל בדבר, אלא שהתייאש והניח את מכסה השקע על מקומו שהוא דבר צדדי, ואין מה לחשוש שיעשה כן שוב ויאמר שוגג אני, ואין לנו אלא מה שגזרו חכמינו שוגג אסור פחות מזה יש להתיר, וכן העלה בפסקי תשובות סימן שיח אות טו
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
