האם מותר לבעל להסתכל על בדיקת רחם פנימית של אשתו נידה?
נדגיש כי השאלה היא רק על מקרה שרואים את פנים הרחם ולא שום דבר מגוף האשה בצד החיצוני
תשובה: מותר לבעל להסתכל על צילום הרחם הפנימי של אשתו גם כשהיא נידה, אבל בתנאי שהוא סבור שזה לא יביא להרהורים אסורים.
כמו כן בתחילת הצילום, בשעה שהרופא מכניס את המצלמה לגוף האשה, צריך להיזהר כי לפעמיים רואים את גוף האשה החיצוני, ורק בשעה שכבר המצלמה בתוך גוף האשה מותר להסתכל, ובתנאי שהוא מכיר בעצמו שזה לא יביא אותו להרהורים אסורים.
המקורות ההלכתיים מתירים לבעל להסתכל על צילום הרחם הפנימי של אשתו נידה, בתנאי שאין חשש להרהורים אסורים. איסור הסתכלות על אשתו נידה, כפי שמופיע בגמרא נדרים דף כ. ('כל המסתכל בעקבה של אשה, הווין לו בנים שאינם מהוגנים'), מתייחס למקומות המכוסים בגוף האשה החיצוני. רבי יוסף וריש לקיש הסבירו שהכוונה לבית הערוה. הבית יוסף והשולחן ערוך בסימן קצה סעיף ז פסקו שאסור להסתכל על כל המקומות המכוסים שבה. עם זאת, איסור זה חל על הסתכלות ישירה בגוף האשה החיצוני. לעומת זאת, הסתכלות בצילום של הרחם הפנימי אינה נכללת באיסור מחמת נידה, אלא רק אם יבוא לידי הרהורים רעים. בנוסף, יש להיזהר מ'ולא תתורו' ו'ונשמרת מכל דבר רע' כדי למנוע גירוי עצמי. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
מהם המקורות ההלכתיים המתירים לבעל להסתכל על צילום רחם פנימי של אשתו נידה?
בגמרא נדרים דף כ. כתוב 'כל המסתכל בעקבה של אשה, הווין לו בנים שאינם מהוגנים', בתרגום חופשי כל מי שמסתכל בעקב של אשה יהיה לו בנים לא ישרים, והוסיף רבי יוסף והסביר שהכוונה באשתו נידה, וריש לקיש הוסיף הסבר, שהכוונה של העקב זה לא הרגל, אלא בית הערוה.
כתב הבית יוסף, שאפילו שריש לקיש הסביר שמותר להסתכל על עקבה של אשתו נידה, והגמרא אסרה להסתכל רק על בית הערוה, בכל זאת פוסקים שאסור להסתכל על כל המקומות המכוסים של אשתו נידה, וכן פסקו רוב הראשונים. יש מן הראשונים שסברו שהאיסור הוא רק על בית הערוה.
השולחן ערוך בסימן קצה סעיף ז כתב 'לא יסתכל אפי' בעקבה של אשתו נידה ולא במקומות המכוסים שבה.
וצריך להוסיף שחוץ מהאיסור של ראיית אשתו נידה יש גם בעיה של 'ולא תתורו' וכן 'ונשמרת מכל דבר רע' שהכוונה שיש איסור לאדם לגרות את עצמו, וחס וחלילה לבוא לידי איסור.
וזה הכל המסתכל ממש בגוף האשה החיצוני אבל להסתכל בצילום של הרחם הפנימי, אין איסור מחמת נידה, אלא רק אם יבוא לידי הרהורים רעים.
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
