חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור: הלכה למעשה

האם נשים חייבות מעיקר הדין בשמיעת זכור, או שהוא רק מנהג?

ובחזון עובדיה פסק שמעיקר הדין אישה צריכה ללכת לשמוע בבית הכנסת, אך אם קשה לה בגלל טורח הילדים יכולה להקל לקורא בביתה פרשת זכור מתוך החומש.  

אילו מקורות הלכתיים דנים בחיוב נשים בשמיעת זכור?

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.

המקורות ההלכתיים חלוקים בדעותיהם לגבי חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור. ישנם פוסקים המחייבים נשים מעיקר הדין, כגון החינוך (לפי פרשנות המנחת חינוך) והבנין ציון, המדגישים כי זו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן. לעומתם, פוסקים אחרים, כמו התורת חסד, התורה לשמה (הבן איש חי) והגר"מ אליהו, פוטרים נשים לגמרי, לעיתים בטענה שזו מצוות עשה שהזמן גרמא או שאינה נוהגת בהן. הכף החיים מציע פשרה לפיה נשים אינן חייבות לשמוע בציבור אך צריכות לקרוא בביתן. היביע אומר מחייב נשים לבוא לבית הכנסת, אך מתיר קריאה בחומש במקרה של קושי.