מחצית השקל: חיוב נשים, גיל ושיעור התרומה
תשובה:
מנהג הספרדים לתת מעות כשיעור תשעה גרם כסף ויש שהחמירו לתת שיערו זה כולל מע"מ ויש שלא החמירו.
מנהג זה אינו מעיקר הדין ולכן מי שאין ידו משגת יכול להקל לתת כשיעורים הנמוכים, שיש שאמרו שהוא כשיעור חצי שקל ונתונים ג' מטבעות, וי"א שמספיק לתת חצי שקל בלבד.
על מי כדאי לתת מחצית השקל, כולל נשים, ילדים ועוברים?
מהם המקורות והטעמים לדיני מחצית השקל, כולל שיעור, גיל חיוב, ונתינה לנשים, ילדים ועוברים?
נמצא סדר העדיפות על מי לתת זכר למחצית השקל.
- מעיקר הדין אם ידו משגת נכון להחמיר לתת על כל בני ביתו את הידור של תשעה גרם.
- באם אין ידו משגת יתן לזכרים שמעל גיל שלושה עשרה, ולשאר יתן רק חצי שקל בלבד
- ובאם אין ידו משגת גם לזה יתן לזכרים שמעל גיל עשרים, ולשאר יתן חצי שקל בלבד.
- ובאם אין ידו משגת גם לזה יכול להקל לתת חצי שקל בלבד לכל בני ביתו.
ומה שכתבנו חצי שקל נראה שבאם אפשר יתן על כל אדם שלושה חצאי שקלים.
מקורות:
מה שכתבנו שהשיעור למנהג הספרדים הוא תשעה גרם כסף כ"כ כף החיים ס' תרצד סק' כ' חוז"ע פורים עמ קב', ובטעם הדין כתב הבית דוד כדי שיהיא לנו לכפרת נפשינו במקום הקרבנות שהיו מכפרים עלינו , כלומר שהוא השיעור שהיו נותנים בזמן בית המקדש לחובת קרבן התמיד שכל ישראל חייבים לתת עליו, ועיין בילקו"י (עמ' תקפט) שכתב שלמנהג זה יש הכרח היום שנתינת הכסף אינה רק זכר למקדש אלא גם לצורך כפרה.
המקורות והטעמים לדיני מחצית השקל, כולל שיעור, גיל חיוב, ונתינה לנשים, ילדים ועוברים, נגזרים ממגוון טקסטים הלכתיים ומנהגים. לדוגמה, שיעור תשעה גרם כסף למנהג הספרדים מובא בכף החיים ס' תרצד סק' כ' ובחוז"ע פורים עמ קב', וטעמו הוא לכפרת נפש במקום הקרבנות. גיל החיוב, אף שעיקר הדין בזמן המשכן היה מגיל עשרים (כפי שכתב הרמ"א בשם הרע"ב), פוסקים רבים סוברים שהחיוב הוא מגיל בר מצווה, כדעת הרמב"ם והרמב"ן. נתינה על נשים וילדים מבוססת על מנהגים שהוזכרו במג"א ובתורה תמימה, בשל היותם חלק מהנס של פורים. כמו כן, יש מקום לתת על עוברים, כפי שמובא במ"ב בשם המג"א.
ומה שכתבנו שגיל החיוב הוא גיל עשרים כן כתב הרמ"א בס' תרצד בשם הרע"ב במסכת שקלים, וטעמו הוא שהרי עיקר מה שהביאו בזמן המשכן מחצית השקל ( בפרשת כי תשא) זה היה בגיל עשרים, וכן כתבו החזיקוני ובשער אפרים ועוד פוסקים.
אך כבר הקשו עליו הפוסקים שגיל זה נאמר שם משום שהוא לתרומת אדני המשכן, אך בתרומת הקרבנות החיוב הוא מגיל שחייב בקרבן והוא גיל המצוות כלומר גיל בר מצווה, וכתב התוס יו"ט (פ"א שקלים מ"ד) שכן דעת הרמב"ם והרמב"ן הסמ"ג ועוד.
ואפשר שהיות שכיום נתינת מחצית השקל אינו מעיקר הדין נהגו להקל כדעת הרע"ב.
אך וודאי שטוב לתת כבר הסכום הראוי מגיל בר מצווה וכ"כ ביחוה דעת ח"א ס' פו'.
ומה שכתבנו שטוב לתת גם על נשים והילדים, עיין במג"א סק' ג' שראה שכן כתב במנהגים ולא ידע מקורו, ובתורה תמימה (כי תשא) כתב שהיות שאף הם היו באותו הנס של פורים לכן נהגו לתת גם עליהם וכ"כ בכף החיים, ועיין בילקו"י שהביא מהפסוקים שכתבו לפטור נשים וילדים.
ומה שכתבנו שכן יש מקום לתת על עוברים עיין במ"ב סק' ה' בשם המג"א הנ"ל.
