כ״ח בניסן ה׳תשפ״ו

שימוש בשבת בטבליות או בתכשירים בכדי לקיים מצוה עונה

הרה"ג הרב חגי

שושן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

היתר שימוש בתרסיס או גלולות בשבת למצוות עונה

 

האם מותר להשתמש בתרסיס או כדורים בשבת למצוות עונה ללא חשש שחיקת סממנין?

ומ"מ כל ההיתר הוא בשימוש בספרי נוזלי ולא במשחה שאז יש חשש של איסור ממרח. וה"ה שמותר לאשה ברוכת ילדים, שע"פ הוראת היתר מרב מובהק מורה הוראה, צריכה לבלוע כדורי מרפא שלא תכנס להריון, שמותר לה ללקחתן בשבת.

מהם הנימוקים ההלכתיים להיתר שימוש בתרסיס או כדורים בשבת למצוות עונה?

הנימוקים ההלכתיים להיתר שימוש בתרסיס או כדורים בשבת למצוות עונה מתבססים על פסיקות רבניות שונות המבחינות בין רפואה למחלה לבין שימוש בחומרים לצורך הנאה או קיום מצווה. פסיקות אלו קובעות כי שימוש כזה אינו נחשב לאיסור 'שחיקת סממנים' או נחשב ל'שבות דשבות' המותר לצורך מצווה. לדוגמה, הגאון בעל שו"ת מנחת יצחק דן במקרה של חולה לב הנצרך לכדורים לפני תשמיש, וקבע כי במקום מצוות עונה לא חששו לאיסור שחיקת סממנים. בנוסף, בשו"ת תשובות והנהגות ובחזון עובדיה התירו לאישה ליטול גלולות למניעת הריון בשבת, בנימוק שאין זו רפואה למחלה אלא לצורך הנאתה וקיום מצוות עונה, או שאינה נחשבת לרפואה כלל. כמו כן, תרסיס מאלחש שאינו מרפא אלא רק שולט על מערכת העצבים אינו נחשב לרפואה בשבת, בדומה לכדורי שינה, כפי שהובא בילקוט יוסף ובשמירת שבת כהלכתה.

ומוכח מדברי המנחת יצחק שבמקום מצות עונה לא חששו לאיסור שחיקת סממנים. ובשו"ת תשובות והנהגות (כרך א סימן תתצא), נשאל באשה ברוכת ילדים, וע"פ הוראת היתר מרב מובהק מורה הוראה, צריכה לבלוע כדורי מרפא שלא תכנס להריון, והשיב שמותר לה לעשות כן כיון שעיקר האיסור שגזרו רפואה בשבת היינו רפואה דוקא אבל באכילה כשזהו להנאתו לא גזרו, וכמבואר במשנה ס"פ אלו קשרים כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה, וכל האיסור הוא בלוקחו רק לשם רפואה, אבל לשם אוכל שרי אף על פי שגם במאכלים היה שייך גזירת שחיקת סממנים. ולפ"ז באשה הבולעת כדורים בכדי למנוע הריון לפני תשמיש כיון שאין המטרה כדי לרפאות ממחלה, אלא להנאתה שתוכל לקיים בשבת מצות עונה, לא מצינו בזה איסור, וכשם שלא גזרו איסור מאכילה למנוע מעונג שבת שום דבר, כך לא גזרו לבלוע סמים שתוכל בזה לקיים מצות עונה, רק אם הם נעשו לתועלת רפואה גזרו ואסרו וכ"מ בס' שכ"ח סל"ו דאין לועסין מצטיכי ולא שפין בו השינים לרפואה ואם לריח הפה מותר הרי שלריח הפה הואיל ואינו לרפואה שרי. ע"כ.

וממילא ה"ה כאן שהשימוש בתרסיס  שהוא רק מאלחש את המקום לא חשיב רפואה אלא רק למטרה אחרת שרי, ואף אם שייך בזה גזירת דשחיקת סממנים, לא גזרו אלא לרפואה, ולכן יש להקל בזה.

וכן העלה מרן זצ"ל בחזו"ע שבת ח"ג (ע' שסו) שמותר לקחת גלולות למניעת הריון בשבת כיון שעכ"פ היא בריאה, ואין לה שום חולי או מיחוש, מותר לה להמשיך לבלוע כדורי מרפא אלו בשבת. וכן פסק בשו"ת באר משה שם ח"ג (סי' לג). וכ"כ בשמירת שבת כהלכתה (פרק לד הערה פג), בשם הגרש"ז אוירבך, דבלקיחת גלולות נגד הריון אין משום רפואה, שרפואה היא רק למי שיש לו צער הגוף, אבל לא לענין הריון. ע"ש. וכ"כ בשלחן שלמה (סי' שכח אות נז), ובספר מגילת ספר החדש (סי' כז, עמוד קעא). ע"ש. 

ויש להוסיף שיש לדון את השימוש בתרסיס הספרי שאינו מרפא אלא רק שולט על מערכת העצבים של הגוף שאין דינו כרפואה בשבת ודינו כדין נטילת כדורי שינה בשבת, וכפי שכתב בילקוט יוסף שבת כרך ה (סי' שכח סע' נג) בשם השמירת שבת כהלכתה, והובא ג"כ בשלחן שלמה (סי' שכח אות נז). ע"ש.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*

 

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט: