שאלה: בעל שנצרך לעצמו להשתמש בתרסיס "סְפּרֵי" או לקיחת גלולות בכדי שיוכל לקיים מצוה עונה בשלמות (שלא יהיה בגדר ישען על ביתו ולא יעמוד זמן רב), האם מותר להשתמש בזה בשבת, או שיש חשש בזה משום רפואה או שחיקת סממנים, וגם אם כן, האם יש להתיר משום מצות עונה ושלום בית?

תשובה: מותר למי שנצרך להשתמש בתרסיס "סְפּרֵי" או כדורים בשבת בכדי שיוכל לקיים מצוה עונה בשלמות, ואין בזה חשש של גזרת שחיקת סממנין,

ומ"מ כל ההיתר הוא בשימוש בספרי נוזלי ולא במשחה שאז יש חשש של איסור ממרח. וה"ה שמותר לאשה ברוכת ילדים, שע"פ הוראת היתר מרב מובהק מורה הוראה, צריכה לבלוע כדורי מרפא שלא תכנס להריון, שמותר לה ללקחתן בשבת.

נימוקים:

הנה הגאון בעל שו"ת מנחת יצחק (ח"א סי' קח) נשאל במי שחולה לב ועל פי פקודת הרופאים מוכרח לבלוע איזה סמי רפואה קודם ואחר תשמיש, כדי לחזק את מזגו שלא יזיק לו התשמיש ובכדי לקיים את המצווה הוא צריך ליטול כדורים, האם מותר לו ליטול את הכדורים בשבת בכדי שיוכל לקיים את המצוה, והשיב, כי אמנם מה שנוגע לענין מחלת הלב, הוי דבר שיש בו סכנה, אלא שאם לא היה צריך לקיים תשמיש המיטה לא היה נצרך כעת לרפואה, וא"כ הדבר נוגע רק אם מותר לשמש, כיון שאי אפשר לו בלא הקדמת סמא דחיי הנ"ל, וכיון שענין ליקח רפואה זו, שאין בו סרך מלאכה, קיל עוד משבות דשבות בסרך מלאכה כמ"ש הרדב"ז (ח"ג סי' תר"מ), בנדון חולה שאין בו סכנה, אם מותר לשתות משקה המשלשל בשבת, ובזה האריך להוכיח מהרמב"ן והרשב"א וה"ה והר"ן ז"ל, דאם מותר לומר לנכרי לעשות מלאכה, כ"ש שיהיה מותר לשתות סמנין, דלית בהו אלא משום שחיקת סמנין, לא גרע משאר שבות דשבות דשרי לצורך מצוה כנ"ל. וה"ה בנדיון דידן. עכת"ד.

ומוכח מדברי המנחת יצחק שבמקום מצות עונה לא חששו לאיסור שחיקת סממנים. ובשו"ת תשובות והנהגות (כרך א סימן תתצא), נשאל באשה ברוכת ילדים, וע"פ הוראת היתר מרב מובהק מורה הוראה, צריכה לבלוע כדורי מרפא שלא תכנס להריון, והשיב שמותר לה לעשות כן כיון שעיקר האיסור שגזרו רפואה בשבת היינו רפואה דוקא אבל באכילה כשזהו להנאתו לא גזרו, וכמבואר במשנה ס"פ אלו קשרים כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה, וכל האיסור הוא בלוקחו רק לשם רפואה, אבל לשם אוכל שרי אף על פי שגם במאכלים היה שייך גזירת שחיקת סממנים. ולפ"ז באשה הבולעת כדורים בכדי למנוע הריון לפני תשמיש כיון שאין המטרה כדי לרפאות ממחלה, אלא להנאתה שתוכל לקיים בשבת מצות עונה, לא מצינו בזה איסור, וכשם שלא גזרו איסור מאכילה למנוע מעונג שבת שום דבר, כך לא גזרו לבלוע סמים שתוכל בזה לקיים מצות עונה, רק אם הם נעשו לתועלת רפואה גזרו ואסרו וכ"מ בס' שכ"ח סל"ו דאין לועסין מצטיכי ולא שפין בו השינים לרפואה ואם לריח הפה מותר הרי שלריח הפה הואיל ואינו לרפואה שרי. ע"כ.

וממילא ה"ה כאן שהשימוש בתרסיס  שהוא רק מאלחש את המקום לא חשיב רפואה אלא רק למטרה אחרת שרי, ואף אם שייך בזה גזירת דשחיקת סממנים, לא גזרו אלא לרפואה, ולכן יש להקל בזה.

וכן העלה מרן זצ"ל בחזו"ע שבת ח"ג (ע' שסו) שמותר לקחת גלולות למניעת הריון בשבת כיון שעכ"פ היא בריאה, ואין לה שום חולי או מיחוש, מותר לה להמשיך לבלוע כדורי מרפא אלו בשבת. וכן פסק בשו"ת באר משה שם ח"ג (סי' לג). וכ"כ בשמירת שבת כהלכתה (פרק לד הערה פג), בשם הגרש"ז אוירבך, דבלקיחת גלולות נגד הריון אין משום רפואה, שרפואה היא רק למי שיש לו צער הגוף, אבל לא לענין הריון. ע"ש. וכ"כ בשלחן שלמה (סי' שכח אות נז), ובספר מגילת ספר החדש (סי' כז, עמוד קעא). ע"ש.

ויש להוסיף שיש לדון את השימוש בתרסיס הספרי שאינו מרפא אלא רק שולט על מערכת העצבים של הגוף שאין דינו כרפואה בשבת ודינו כדין נטילת כדורי שינה בשבת, וכפי שכתב בילקוט יוסף שבת כרך ה (סי' שכח סע' נג) בשם השמירת שבת כהלכתה, והובא ג"כ בשלחן שלמה (סי' שכח אות נז). ע"ש.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*