שירת בנות הנשמעת בחוץ: מה ההלכה?
According to Rabbi Yisrael Gartner and other halachic authorities, girls should be careful that their singing voices are not heard by passers-by, even if they do not intend for their voices to be heard. This halachic ruling is based on the prohibition of listening to a woman's singing voice, known as 'kol erva,' as detailed in the Shulchan Aruch and Mishna Berura. Prominent figures like Rabbi Chaim Kanievsky and Rabbi Shlomo Zalman Auerbach also lean towards this cautionary approach, emphasizing the concern of causing men to transgress.
תשובה: בנות ששרות ראוי שייזהרו שלא יישמע קול שירתן לאנשים העוברים ושבים בחוץ.
מקורות והרחבה: כתב בשו"ע (אבה"ע סי' כ"א סעי' א'): ואסור לשמוע קול ערוה. וכתב במשנ"ב (סי' ע"ה ס"ק י"ז): וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע. וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא. ובתולות דידן כולם בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת. וקול זמר פנויה נכרית היא ג"כ בכלל ערוה, ואסור לשמוע בין כהן ובין ישראל.
והנה, כאשר אשה שרה בפני אנשים הרי שהיא מכשילה את האנשים בשמיעת קול זמר אשה, ועוברת על איסור של "לפני עיור לא תתן מכשול". ויש לדון האם יש לאשה להימנע מלשיר כאשר היא שרה בתוך ביתה, אבל ישנם אנשים העוברים ושבים מחוץ לביתה השומעים את קולה, אבל היא אינה מתכוונת להכשילם.
הגרי"ש אלישיב (אשי ישראל פנ"ה סוף סעי' כ"ט) פסק, שאין למנוע מבנות הלומדות במוסדות לבנות וכדומה לשיר, אף באופן שקולן נשמע לעוברים ושבים בחוץ. ולא ביאר טעם הדבר.
הגר"ח קניבסקי (דעת נוטה ח"א עמ' רי"ז) פסק, שטוב ליזהר אף שיש מקילין. ובהערה שם כתבו בשם הגרח"ק, שכמדומה לו המקילין סוברים שאין האיסור אלא במכיר את אותה האשה ששומע את קולה, אבל כששומע קול שיר אשה ואינו יודע מי היא, וכגון שהעומד בחוץ אין רואה אותה, או כששרות קבוצה של נשים ביחד ואין מבחין בקול של אשה מסויימת, אין איסור.
בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' קצ"ז אות ד') כתב: והמכשלה רבה היום בבתי ספר אפילו החרדים לדבר ה', שיוצא מכשול על ידן להשכנים שמכשילין אותם בקול ערוה, וצריכים השכנים להסיח דעת מזה כאלו אינם שומעים, כידוע לענין קול דמרגישים בעיקר אם נותן דעת לזה, ועל הבנות והנשים להנמיך קול ככל האפשר.
וכן פסק לאיסור בשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' רצ"ה) וכתב: לפענ"ד פשוט דיכול ומצוה למחות אם יש בידו למחות, והנשים המשוררות באופן שאנשים שומעין, עוברות על לפנ"ע שמכשילים בנ"א, הגם שזה בביתם, אבל כיון שמזמרים בקול ונשמע בחוץ חייבות להפסיק. וגם בבית ספר של ילדות אם מזמרות, לפענ"ד יכול למחות, ואין לו להרחיק את עצמו, כי ליכא מצוה לחנך בנות בזמרה. ואדרבה צריך להזהיר המנהלת של הבית ספר שלא ירגילו בזמרה, שזה ח"ו מרגיל הנשים והבתולות לדבר ערוה.
וגם לדעת הגרש"ז אויערבאך נראה שאסור, עי' באשי ישראל (פנ"ה הערה צ"ה) שפסק דבנות הנוסעות לטיול וכדומה צריכות להיזהר מלהכשיל את הנהג בשמיעת שירתן, ואין להקל גם בטיולית שיש לנהג תא נפרד בפ"ע.ד
הרב ישראל גרטנר
רב קהילת הגר"א מודיעין עילית
מו"צ בבית ההוראה שלמות המשפחה
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
