שאלה: האם כאשר האיש או האשה נמצאים בשבעת ימי האבילות הם חייבים להרחיק את מיטותיהם זו מזו כמו בימים שהאשה נדה.

תשובה: אין לאיש או אשה הנמצאים בשבעת ימי אבילות לישון במיטה אחת, אבל אין צריך להרחיק את מיטותיהם זו מזו.

מקורות והרחבה:

כתוב בשו”ע (יו”ד סי’ שפ”ג סעי’ א’): אבל אסור בתשמיש המטה, אבל בשאר דבר קורבה מותר, אפילו במזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו,  בין באבלות דידיה בין באבלות דידה. הגה: אבל חבוק ונשוק יש להחמיר. וממשיך השו”ע: ומותרת לאכול עמו בקערה. ומותרת לישן עמו הוא בבגדו והיא בבגדה. ומיהו משום לך לך אמרינן נזירא יש להחמיר שלא ישן עמה במטה כלל.

ובהגהות רע”א על דברי הרמ”א שהחמיר בחיבוק ונישוק, הביא בשם הגאון ר’ זלמן מוילנא שכך מפורש בתרגום קהלת, שאסור חיבוק ונישוק בימי אבילות. אמנם בשו”ע לא כתב שאסור חיבוק ונישוק. ובחזון עובדיה (אבילות ח”ב עמ’ קע”ו – קע”ז) פסק, שמעיקר הדין מותר חיבוק ונישוק בימי אבילות, שכן דעת מרן, אבל המחמיר בזה קדוש יאמר לו, ועליו תבוא ברכת טוב.

מכל מקום מבואר בשו”ע, שבאבילות מותרת לישן עמו הוא בבגדו והיא בבגדה, אבל יש להחמיר שלא ישן עמה במטה כלל. והנה, כאשר האשה נדה כתב בשו”ע (יו”ד סי’ קצ”ה סעי’ ו’): לא יישן עמה במטה, אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה. הגה: ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות נוגעות זו בזו, אסור. [וכן פסק בטהרת הבית (ח”ב סי’ י”ב סעי’ כ”ג), שיש להפריד המטות שלא יגעו זו בזו, למרות שבשו”ע לא הביא דין זה].

והנה, יש לדון האם הרחקת המיטות זו מזו היא משום שכאשר המיטות נוגעות זו בזו הרי הן חשובות כמיטה אחת, והרי אסור לישן עמה במיטה, או שאין זה נחשב כמיטה אחת אלא שיש להרחיק את המיטות כדין כל מיני הרחקות שמצאנו שגזרו כדי להרחיק את האדם מעבירה עם אשתו נדה. ועי’ בפתחי תשובה (יו”ד סי’ קצ”ה ס”ק י”א), שכתב שהאיסור הוא משום שכשאין המיטה מוקפת בנסרים זה נראה כמיטה אחת.

ונפקא מינה באבילות, דאם הוא משום שנחשב כמיטה אחת, אם כן גם באבילות יש להרחיק המיטות, שהרי אסור לישן עמה במיטה, אבל אם הוא משום הרחקה, אם כן באבילות לא אסרו שום דבר קורבה.

ולעת עתה לא מצאתי מי שדן האם באבילות צריך להרחיק את המיטות זו מזו. ונלענ”ד דכיון שמעיקר הדין פסק בשו”ע שמותרת לישן עמו, ורק משום לך לך אמרינן לנזירא יש להחמיר, אם כן הבו דלא לוסיף עלה, ודי להחמיר שלא לישן במיטה אחת ממש, אבל אין צריך להחמיר שלא לישן בשתי מיטות שנוגעות זו בזו.

ולענין תשעה באב, שאסור בתשמיש המטה כמבואר בשו”ע (או”ח סי’ תקנ”ד סעי’ א’), פסק השו”ע (שם סעי’ י”ח): יש מי שאומר שלא יישן בליל ט”ב עם אשתו במטה, ונכון הדבר משום לך לך אמרינן לנזירא.

וגם בזה יש להסתפק האם בתשעה באב יש להרחיק את המיטות. וגם בשאלה זו לא מצאתי לעת עתה מי שדן בזה. ואף אם כנים דברינו, שבאבילות אין צריך להרחיק את המיטות, יש מקום לומר שתשעה באב חמור לענין זה מאבילות, שהרי באבילות חיבוק ונישוק מותר מעיקר הדין, ואף לרמ”א שיש להחמיר ולהימנע מחיבוק ונישוק, אבל נגיעה לא נאסרה באבילות לכל הדיעות, ואילו בתשעה באב כתב הדרכי משה (שם ס”ק ז’) שאפשר שנגיעה באשתו אסורה בתשעה באב כמו ביום הכיפורים, והביאו את דבריו המג”א (שם ס”ק י”ט) והמשנ”ב (שם ס”ק ל”ז).

ולענין יום הכיפורים האם צריך להרחיק את המיטות, מצאתי שנחלקו בזה הפוסקים. השו”ע (או”ח סי’ תרט”ו סעי’ א’) כתב: יום הכיפורים אסור בתשמיש המטה, ואסור ליגע באשתו כאלו היא נדה, וכן אסור לישן עם אשתו במטה. והמג”א (שם ס”ק א’) כתב שיש לנהוג בה כל דין נדה. ובמחצית השקל (שם) כתב, ואיסור שינה יש אפילו בשתי מיטות אם המיטות נוגעות זו בזו.

לעומת זאת במטה אפרים (סי’ תרט”ו באלף למטה סוס”ק ב’) כתב, דאף שלענין נדה מבואר בשו”ע (יו”ד סי’ קצ”ה סעי’ ו’) שאסור שהמיטות יגעו זו בזו, לענין יו”כ יש להקל, שנראה שאין זה רק חומרא בעלמא בנדה לפי שאיסור נדה יש לו משך זמן, משא”כ ביו”כ שבין לילה עבר, ובפרט כשיש טורח בדבר יש להקל, וגם יש להקל משום שאימת היום עליו.

וצ”ע מה דעת המטה אפרים לענין הרחקת המיטות בתשעה באב, דלפי הטעם שהתיר ביו”כ משום שבין לילה עבר, אם כן הוא הדין בתשעה באב, אבל לפי הטעם שהתיר משום שאימת היום עליו ביו”כ, אם כן אין זה שייך בתשעה באב.

הרב ישראל גרטנר

רב קהילת הגר”א מודיעין עילית

מו”צ בית ההוראה שלמות המשפחה

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*