שאלה: יש לי מחסן לאיחסון חפצים ללא שימוש מגורים כלל, האם מוטל עלי לקבוע שם מזוזה?

תשובה: לדעת הבן איש חי ולדעת השולחן ערוך יש לקבוע מזוזה ולברך. אך לדעת הרב עובדיה יוסף זצוק”ל יש לקבוע מזוזה אך לא לברך.

מקורות:

בגמרא ביומא דף יא עמוד א

לימד רב כהנא ברייתא לרב יהודה, בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות פטורים מן המזוזה מפני שהנשים נאותות בהם שאל רב יהודה מה הכוונה נאותות? וענה לו רב כהנא רוחצות, מדייק רב יהודה שהטעם משום שרוחצות{שיש גנאי לקבוע שם מזוזה (רש”י)} אבל אם אינם רוחצות במקומות אלו חייבין מקומות אלו במזוזה.

ומקשה רב יהודה סתירה שהרי שנינו בברייתא רפת בקר פטורה מן המזוזה שמשמע שבמקומות האמורים גם אם הנשים אינם מתרחצות מקומות אלו חייבים במזוזה וסובר רב יהודה שאכן פירוש המילה נאותות מתקשטות וכך הפירוש אף על פי שהנשים מתקשטות בהן {ויש בזה שימוש דירה  (רש”י)} פטורים.

ממשיכה הגמרא אמר לו רב כהנא על פי דבריך יוצא שאם הנשים מתקשטות בהם פטורים מקומות אלו ממזוזה, והרי שנינו בבריתא רפת בקר פטורה מן המזוזה ושהנשים מתקשטות בה חייבת במזוזה, אם כן סתירה לדבריך, אלא כמו שהינך מוכרח לומר לדבריך שזו מחלקות תנאים באם מדובר במקומות שידוע שהנשים מתקשטות אף אני רב כהנא לומד שיש כאן מחלוקת תנאים בסתם מקומות אלו האם יש לחייב במזוזה אף שלא ידוע בבירור שהנשים מתקשטות שם, ונחלקו האם הברייתות נחלקות במקומות אלו שידוע שהנשים מתקשטות שם, אבל כשאין ידוע האם במקומות אלו הנשים מתקשטות

מסקנת הגמרא

רב כהנא לומד שבמקומות אלו שאין להם יעוד מפורש להתקשט חולקים רב כהנא ורב יהודה, אבל מתקשטות – לכלל דעות התנאים חייבין במזוזה, ורב יהודה לומד שבמתקשטות חולקים התנאים , אבל כשאין ידיעה במקומות אלו האם הנשים מתקשטות לכללל דעות התנאים פטורים ממזוזה.

מחלוקת ראשונים כמי לפסוק

ברמב”ם {הלכות מזוזה פרק ו הלכה ז} פסק

“בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה, שנאמר ביתך ביתך המיוחד לך פרט לאלו וכיוצא בהן, לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה שהרי יש בה יחוד לדירת אדם, בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינם עשויין לדירה, יוצא אם כן שדווקא אם מתקשטות הנשים שיש בזה שימוש דירה אך אם לא מקומות אלו פטורים ממזוזה

והרי”ף (הל’ מזוזה ו:) פסק כרב כהנא בסתם שאינו מפורש שמתקשות אלא סתם בית תבן חייב במזוזה וכן כתב הרא”ש (הלכות מזוזה סי’ טו)

בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפו סעיף א’ וב’ פסק כדברי הרא”ש והרי”ף

אלו המקומות שחייבים במזוזה: אחד שערי בתים ושערי חצרות, מדינות ועיירות, רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן  וכו’ כולם חייבים.  ובסעיף ב כתב בית התבן, בית העצים  ובית הבקר חייבים.

ולא הדגיש שדווקא אם מתקשטות כדברי הרמב”ם.

המחסן בימינו – בית העצים

והנה בית התבן ובית העצים יש לו דימיון לימינו שהוא מקום איחסון חפצים מעין מה שהיה בזמנם לשמירת עצים ותבן.

האם יש לברך על קביעת המזוזה במחסן

והיה נראה שצריך לקבוע מזוזה עם ברכה אלא שהיות ומבואר שהרמב”ם חולק אם כן ספק ברכות להקל.

ובילקוט יוסף (הלכות מזוזה עמוד תקנד) הקשה משיטת הרדב”ז  שסובר שבכל מקום שיש לנו מחלוקת בגוף המצווה כמו בנידון שלנו ורק כפועל יוצא הדבר משליך על דין הברכה, יש להכריע קודם את הדין, ואם יש חיוב לקבוע מזוזה יש לברך ואין לחוש לכלל הידוע “ספק ברכות להקל”  ואם כן יש חיוב לברך

אלא שהביא את מה שכתב  בשו”ת זרע אמת חלק ג’ סימן קטו דמה שאין העולם נזהרים במזוזה בבית העצים ובית אוצרות השמן והיין אפשר שסומכים על הרמב”ם, והביא דבריו בספר ארץ חיים, ומשמע שאדרבה המנהג שלא לברך ושלא כדעת מרן וממילא בודאי שאין לשנות מן המנהג בעניני ברכות ולכן יש לקבוע מזוזה בלא ברכה.

ואמנם דעת הבן איש חי (פרשת כי תבוא שנה שנייה סעיףכ’) כדעת השולחן ערוך יש לקבוע מזוזה ומשמע שיש לברך גם כן.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*