שאלה: האם זוג שנכשל לא עלינו בין בשוגג בין במזיד בקיום יחסי אישות בהיותם בימים האסורים מחמת נידה, האם צריכים לפרוש זה מזה עד שידעו אם נוצר ילד ממעשה זה, מחמת שיש לו מעמד של בן נידה?
תשובה: על אף שבן נידה יש לו חסרונות רבים מחמת שנוצר ממעשה אסור, אין דין על הזוג לפרוש זה מזה על מנת לזהות אם נוצר ילד ממעשה זה, ושונה הוא מדין גר וגיורת ועיין במקורות.
הקדמה:
בגמרא ביבמות נכתב, שבני זוג גויים שהיו נישואין כשהיו גויים ולאחר מכן התגיירו שניהם ונישאו כדת משה וישראל, חייבים הם לפרוש זה מזה שלושה חודשים כדי לוודא שהאישה אינה מעוברת מקיום יחסי אישות שהיו קודם הגיור, וזאת כדי לברר אם נולד ילד ממעשה זה מחמת שיש השלכות על מעמדו מבחינת יוחסין.
וז”ל הגמרא ביבמות דף מב: “אמר רב נחמן אמר שמואל משום דאמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני, מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין ג’ חודשים הכא מאי להבחין איכא, ה”נ להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה”.
דין זה נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר ס”יג סע’ ה’) שגר וגיורת שהיו נשואים טרם הגיור והתגירו צריכים להמתין תשעים יום כדי להבחין בין זרע שנזרע שלא בקדושה לבין זרע הנזרע בקדושה.
מקורות:
השולחן ערוך (יו”ד ס’ קצו סע’ יא) פסק שאישה שטעתה בספירת שבעה נקיים וספרה ששה ימים במקום שבעה, והלכה וטבלה והייתה עם בעלה, צריכה לספור עוד יום לשבעה נקיים (דהיינו שיצא שמונה ימים) חוץ מאותו יום שהייתה עם בעלה (ויש עוד פרטים בהלכה זו אך לא נדון בהם כאן).
והקשה בט”ז מדוע שונה דין נידה שלא מצריך את הזוג לפרוש זה מזה כדי לדעת אם נוצר ילד ממעשה זה, מדין גר וגיורת שהיו נשואים בהיותם גויים והתגיירו שצריכים פרישה זה מזה, וכתב להעמיד את דברי השולחן ערוך באופן שהבעל היה עם אשתו גם לפני ימי טומאתה ואפשר שנתעברה כבר אז, ולכן לא יעזור אם יפרשו זה מזה לאחר המעשה בימי טומאה.
ומבואר ששיטת הט”ז, שאיש ואישה שנכשלו בקיום המעשה בימי טומאה צריכים פרישה זה מזה אם על ידי כך יהיה אפשר לברר האם מהמעשה בימי טומאה התעברה האישה או לא.
אך בש”ך בנקודות הכסף חלק על הט”ז, וכתב שאין לדמות דין גר וגיורת לדין בן נידה, שכן ילד שנוצר מהריון שלא בקדושה בגרים מעמדו שונה ממי שנוצר לאחר שאביו ואימו התגיירו ויש לדבר השלכות הלכתיות. לעומת זאת, הגם שבן נידה יש לו חסרונות רבים, אין שונה מעמדו מבחינה הלכתית ועל כן לא צריכים לפרוש זה מזה, וכדעה זו נקטו גם תורת השלמים וכן הפת”ש בשם החת”ס והב”ש בסי’ ד’ סק’ טו’ (אהע”ז), והביאם בשו”ת יביע אומר ח”ב ס’ א’ וכן נראה שפסק שם וכן נראה הדעה הרווחת בפוסקים.
לעניין ההשלכות ההלכתיות הקיימות בגר, כתבו הראשונים שבן הנולד מאביו בהיותו גוי הגם שאימו טבלה בהיותה מעוברת אינו נחשב לבן אביו ומותר באחותו מאביו שנולדה לאחר הגירות, כמו כן אינו מתיר את אשת אחיו מיבום אם ימות ללא בנים אם אחיו נולד לאחר גירות אביו.
הרב ינון קצב
דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
