ברכה על פירות בתוך הסעודה: מתי מברכים ומתי נפטרים בברכת הפת?

תשובה: בדרך כלל אכילת פירות בט"ו בשבט אינם באים כעיקר הסעודה אלא כקינוח ויש לברך עליהם ברכה ראשונה, אך ברכה אחרונה יפטרו בבהמ"ז

הכלל הוא שדברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונין ברכה לאחריהם (ברכות מא:).  פירות מוגדרים כדברים שאינם מחמת הסעודה וע"כ יש לברך עליהם בנפרד בתוך הסעודה אא"כ אוכלם ממש עם הפת, ויש בזה כמה חילוקי דינים (כמתבאר בשו"ע או"ח סי' קע"ז ובנו"כ שם):

כשאין עיקר קביעות הסעודה על הפירות אך גם אינם לקינוח:

כשאכלם בפני עצמם צריך לברך, אך אם אכלם בתחילת הסעודה ובסוף עם פת אף שבאמצע אכל ללא פת, ברכת הפת פוטרתם, אמנם ראוי לכתחילה שיאכל הפירות לבד ויברך, לצאת אף ידי שיטות הראשונים שאם אכל באמצע בלא פת צריך לברך.

כשעיקר קביעותו על הפירות:

יאכל מתחילה עם פת, ואז גם אם אוכל אח"כ בלא פת, אין מברך עליהם.

פשטידא שממולאת בפירות:

אין צריך לברך שוודאי טפלים לקמח.

פירות מבושלין (לשם מזון ולא לקינוח):

אם מבושלים עם עוף או תפוחי אדמה וכדומה וודאי אין צריך לברך, ואף אם מבשלם בפני עצמם במקומות שכך נהוג לבשלם לצורך הסעודה דינם כשאר התבשילים ולא יברך, ואם יש ספק ינהג כמבואר לקמן.

מנת פתיחה מפירות:

נחלקו הפוסקים אם לברך מכיוון שבאים למתיקות ולא להשביע, והשאלה אם נחשבים כמעוררים תאוות המאכל ולא יברך או שאין הגדרתם כך (ועל הסימנים שאוכלים בר"ה לכו"ע מברכים שאינם באים לעורר התיאבון אלא לסימנא טבא), וע"כ ראוי לכתחילה לנהוג כדין ספק, כדלקמן.

פירות הבאים לקינוח סעודה:

לרוב הדעות יש לברך (ואף כשאוכלם באמצע הסעודה) שאין זה בא למזון ואינו חלק מהסעודה, ויש הטוענים שבזמנינו שסעודה כוללת גם מנה אחרונה הרי זה חלק מהסעודה ולא לברך (וראיתי מי שחילק בזה בין פירות מבושלים שלא יברך לבין פירות חיים שיברך, עי' ס' 'וזאת הברכה' עמ' 77).

משכו ידיהם מן הפת:

(מקרה שלא מצוי כ"כ בזמנינו, שהיה מנהג שבסוף הסעודה מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות וכו' ואז יש לברך בין לפניהם ובין לאחריהם וגם על הדברים הבאים מחמת סעודה, כי אין המוציא ובהמ"ז פוטרין אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה, אמנם כיום אין הרגילות למשוך ידנו מן הפת עד בהמ"ז, אלא במקרים מאוד מסויימים כגון בחתונות שמסלקים האוכל והכלים וכמה שולחנות ועוסקים בשמחת חתן וכלה, וגם שם דנו הפוסקים אם שייך דין זה).       

במקרה של ספק, הפתרון הוא שיאכל פירות קודם הסעודה ויכוון לפטור גם את מה שיאכל בסעודה (ואין צריך ברכה אחרונה על מה שאכל קודם הסעודה כי יפטר בברכת המזון, אא"כ לא יאכל בסוף פירות בסעודה שלשיטת המ"ב (סי' קע"ו סק"ב) יברך, ומהגרע"י (הליכות עולם ח"ב עמ' כ"ט) משמע שלא יברך משום סב"ל וע"כ עדיף לאכול פחות מכזית), ובמקרה שהספק הוא בפירות מבושלין וכדומה, יוכל לפטור ע"י אכילת פרי חי בסעודה, או שיאכלם עם מעט פת (כשאין אפשרויות אלו לא יברך שהרי ספק ברכות להקל, אך יוכל להרהר הברכה בלבו, הליכות עולם שם עמ' לא').   

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*