שאלה: בני סובל מבעיית חוסר קשב וריכוז, ובכדי לעזור לעצמו להתפלל וללמוד תורה הוא נוטל גלולות ריטלין, ושאלתו היא מותר לו ליטול גלולות אלו בשבת שהרי כל ההיתר שמותר לקחת גלולות בשבת זה לחולה שנפל למשכב ולכאורה הוא אינו בגדר זה שהרי הוא ומחזק כאדם בריא שאסור לו לקחת גלולות בשבת משום שחיקת סממנים?
תשובה: מי שסובל מבעיות של קשב וריכוז או היפראקטיביות מותר לו ליטול תרופה או כדורי ריטלין בשבת ככל ויש לו צורך בכך בכדי להתרכז ולהתפלל.
א. כל שכן שילד קטן שסובל מהיפראקטיביות שמותר להוריו בשבת לתת לו תרופת ריטלין בכדי להרגיעו. ב. אדם בריא, היכול ללמוד והתפלל גם ללא לקיחת הכדור, אך רוצה לקחת כדור ריטלין לתוספת ריכוז מחשבתו, אם הוא מעדות בני ספרד ההולכים לאורו של מרן הבית יוסף יכול בשופי ליטול ריטלין. ואם הוא מבני אשכנז לענ”ד המיקל יש לו על מי לסמוך. וכדין נטילת כדורי שינה בשבת שמותר ליטול אותם בשבת למי שמצטער ואינו יכול להירדם.
מקורות: הנה בכדי לרדת לשרשם של דברים ראוי להבין על קצה המזלג, מהי המחלה שסובלים אותם נערים – אנשים שסובלים מבעיית חוסר קשב וריכוז האם זוהי מחלה כשאר בני אדם שחולים שצריכים להתרפות ממנה או שזה שליטה על העצבים ונטילת הכדורים מסייעת לשלוט על אותם עצבים (כמו למשל כדורי שינה – שאינם סמי מרפא אלא רק שולטים על מערכת העצבים וכמו שנכתוב להלן בס”ד).
והנה כפי שראית לחכם אחד הרב יוסף צברי שעמד וחקר בנושא זה בתשובה שנדפסה בקובץ האוצר גיליון מ”ט (ע’ ק) ושם ציין בפרטות מה הבעיה העיקרית במערכת הגוף שיש לאנשים אלו. ובקציר האומר נציין שהעולה מדבריו כפי שידוע כיום ע”פ המדע שהבעיות שיש לאותן מטופלים הינה בעיית תקשורת חשמלית במערכת העצבים של המוח וע”י נטילת הריטלין מופרש חומר הנקרא “דופמין” שמוליך אותות חשמליות לכל חלקי המוח ומסייעות לריכוז והקשבה של המטופל, וישנם מטופלים שסובלים מעודף “דופמין” שגורם להיפראקטיביות ונטילת הריטלין גורמת להקטנת הפרשת החומר ומסייעת למטופל להתרכז ולהתיישב.
ושם האריך להוכיח שהעולה מדברי הפוסקים, כי כל גזירת שחיקת סממנין נאמרה באופן שאין צער החולי של האדם גורם לו שאינו יכול לתפקד כאדם רגיל, אלא מדובר בצער קל בלבד, שלמרות הכאב הוא הולך ומתפקד כבריא ורגיל. משמע שכל חולי שיגרום לאדם חוסר תפקוד כשל אדם רגיל, לא נכלל הדבר בכלל גזירת שחיקת סממנין.
ולכאורה מדברי הפוסקים, המבארים כי אדם שאינו יכול לתפקד כאדם רגיל, אינו מוגדר כ”מתחזק והולך כבריא”, א”כ גם אדם זה הסובל מחוסר חומרים במוחו, שמחמת כן גורמים לו לתפקד שלא כאדם רגיל, כגון שאינו יכול ללמוד ולהתפלל כשאר בני גילו, הרי הוא מוגדר כחולה, גם אם אין לו כאב והוא לא עלה למיטה מחמת חוליו. שכן לא צריך להיות חילוק בין כאב השולח את אותותיו למח ומורגש בכל הגוף, ועל ידי הרגשת הכאב האדם אינו יכול לתפקד כראוי, לבין חוסר או יתר בדופמין במח, המשפיע ישירות על תפקוד האדם כמו שנתבאר. שניהם מוגדרים כסובלים מבעיה שאינה ניתנת לריפוי אלא ע”י תרופה זו.
וכן הגרי”מ רובין שליט”א (קובץ היכלא ח”ז עמ’ ק”נ), הגדיר את הנצרך לריטלין כחולה, מחמת שאינו יכול לתפקד כאדם רגיל, ואלו דבריו: “יש לדון בהגדרת מצבם של אנשים הזקוקים לתרופות אלו בשבת, וכאמור ישנם מצבים שונים אצל נוטלי תרופה זו, ויש בהם רבים שאפשר להגדירם כחולים לעניין היתר נטילת תרופות בשבת, ואף שאינם בגדר חלה כל גופו או נפל למשכב. והטעם בזה הוא, שמה שמצינו גדר זה בפוסקים של חלה כל גופו או נפל למשכב איירי בחולי הגוף אבל חוליים אחרים אינם נמדדים בזה אלא כל חולי יש לו בחינה אחרת וכגון מי שחולה בחולי הנפש פשוט שדינו כחולה לעניין גזירת שחיקת סממנין ואף שהוא מתנהל כאחד האדם ולא נפל למשכב מ”מ כיון שאינו מאוזן נפשית הרי דינו כחולה ואם כן גם אלו הנצרכים לתרופות הריטלין אף שפשיטא ופשיטא שאין לדמותם כלל וכלל לחולי הנפש שודאי הם בריאים בנפשם מ”מ יש לומר בהם כיון שאינם יכולים לתפקד כאחד האדם הרי הם כחולים שהרי מי שחלה כל גופו גם אינו יכול לתפקד כשאר אדם ואין זה רק כמיחוש או כאב כיון שמצבם זה משפיע על כל התנהלותם” ע”כ.
וכ”כ הגר”ש קורח בעל העריכת שלחן (ח”ד עמ’ קס”ד) בדבריו, דהתיר את לקיחת הריטלין משום שבלעדיה נגרמת לו עצבנות וחוסר שקט, דמחמת זה אותו אדם מוגדר כחולה שאינו יכול לתפקד כראוי, וממילא לא נאמרה בו גזירת שחיקת סממנין. וזה לשונו: “מי שיש לו עודף מרץ הנקרא “היפר אקטיבי”, מותר לו לקחת בשבת תרופה הנקראת “ריטלין”, כדי שיהיה רגוע” ע”כ. ובביאורים כתב שם בטעם ההיתר: “כי חוסר השקט גורם לו לעצבנות, וגם לסביבתו הוא יוצר חוסר שקט, והרי שבת לעונג ניתנה, ויש בזה כדי למנוע צער נפשי בשבת. ובפרט שבזמנינו לא שייכא כל כך גזירת שחיקת סממנין שהיא סיבת איסור רפואה בשבת, לפי שכל אחד שוחק לעצמו סממנין, והכל מוכן מזמן רב” עכ”ל. וכ”כ בספר וישמע משה (פריד עמ’ קע”ו) בשם הג”ר שמאי גרוס שליט”א, דמותר לתת ריטלין בשבת לקטן מב’ טעמים: א. כל צרכי קטן נעשים בשבת כחולב שאין בו סכנה, ותרופה זו נחשבת צורך גמור של הקטן. ב. מי שסובל מחוסר מנוחה ברמה כזו שזקוק לתרופה, יש לדונו בגדר חולה כל גופו, שמותר לו ליטול תרופות בשבת, והוא כעיקר הטעם שהעלנו כאן. ועי”ש עוד שהביא עוד עמים מחכמים נוספים להיתר.
ושם ציין בגיליון האוצר לספרים נוספים שהתירו לקחת ריטלין בשבת למי שאינו יכול ללמוד ולהתרכז זולתם, מטעמים שונים, עיין שו”ת אמרי יעקב להגרי”מ שטרן (סי’ נ”ד עמ’ ק”א), חשוקי חמד להגר”י זילברשטיין (בכורות עמ’ תנ”ג), שו”ת אבני דרך (פרינץ, ח”ז סי’ ס”ד, תורת מאיר (פנחסי סי’ נ”ח עמ’ קס”ז) במחוקק במשענותם (שמואליאן, ח”ד עמ’ ק”נ). ע”כ תמצית דביר הרב יוסף צברי.
ולענ”ד יתירה מכך יש לדון שעצם נטילת ריטלין בשבת יש לדונו כמי שנוטל כדורי שינה שאינם מרפאים מחלה כל שהיא אלא רק שולטים על מערכת העצבים שהאריך בכך מרן זיע”א בספרו חזו”ע שבת ח”ג (עמ’ שסו) ע”פ גדולי הפוסקים שאין בכך איסור נטילת סממנים בשבת ונציין תורף דבריו וז”ל; בשלחן שלמה (סי’ שכח אות נז) הביא מ”ש האשל אברהם מבוטשאטש (סי’ שכז), שרחיצת הראש ביי”ש כדי שישן שרי, משום דהרדמה לא חשיבא רפואה. ומזה למד להתיר להשתמש בשבת בכדורי שינה, ובפרט לפי מ”ש בחידושי הר”ן (שבת קכג:), שכל דבר שהוא מצוי לא נקרא רפואה, וכדורי שינה מצויים בכל בית. ובספר קצות השלחן (סוף סי’ קלח, בבדי השלחן עמוד צט) כתב ג”כ, מי שסובל מנידודי שינה, מותר לקחת בליל שבת סם מיישן, כגון כדורי “סליקט” וכיו”ב, שאין זה רפואה לחולי, כי העדר שינה אינו חולי, אולם העדר השינה הוא צער גדול ושובר כל הגוף, וכיון דלא שייך בזה גזירת שחיקת סממנים, כי הסם הזה אינו רפואה, אלא שהוא משכר ומרדים, ובצירוף מה שכתבנו שבזה”ז קילא גזרת שחיקת סממנים שאינם בקיאים בזה, יש להתיר. אבל בשו”ת ציץ אליעזר חלק ח (סי’ טו עמוד קמה) כתב ע”ד הבדה”ש הנז’, שאין ההיתר הזה נכון, כי הרופאים אומרים שפעולת הסליקט (סדיקאט) גם לרפא. ע”ש.
ומרן זיע”א זצ”ל העיר על דברי הציץ אליעזר ומציין ששאל לרופא מומחה ואמר, שעיקר כדורי שינה גורמים לאדם בריא להרגעה והרדמה, ורק לאיזה חולים מסויימים מרפאים ג”כ. ולפ”ז קמה סברת הבדי השלחן וגם נצבה. כי אנו עסוקים באדם בריא. והרב ציץ אליעזר עצמו שם (במילואים עמוד רלח) כתב, שאף שבספר שואלין ודורשין (אונא, סי’ סט) הביא תשובה מהרה”ג הופמן להחמיר בזה משום שאין הפרש בין סמי שינה לבין תרופות אחרות שמשקיטות את העצבים וכו’. מכל מקום אין בסברא זאת כדי לאסור. שכבר הבאנו בפנים מספרי הפוסקים שהתירו לקחת תרופות הבאים להשקיט העצבים והמתח או השקטת כאבים, ואינם מרפאים. וכ”כ עוד בשו”ת ציץ אליעזר חלק יד (סי’ נ אות ה). והוסיף שם (באות ז), שבעיקר דין לקיחת תרופות בשבת יש להזהר מלהפריז בחומרות בהן, שהרי כתב הרדב”ז בח”ג (סי’ אלף וסח), דהך איסורא של גזרת שחיקת סממנים שהיא גזרה דרבנן קילא טפי מאיסור אמירה לעכו”ם בשבות דרבנן. ובפרט שיש להקל בזמן הזה שאינם בקיאים בשחיקת סממנים, ואין הדבר מצוי, וכמ”ש בציץ אליעזר חלק ח (סי’ טו פרק טו). הילכך אין לגבב חומרות בזה, כמו שראיתי לכמה מאחרוני זמנינו, וחומרא הבאה לידי קולא במה שהזהירה התורה אותנו “ונשמרתם מאד לנפשותיכם”. ולכן העיקר כמו שכתבנו בפנים. ע”כ. ודפח”ח.
וגם נשאר עדיין בידינו הצירוף שבזמן הזה שאין בקיאים לעשות תרופות בידים, אלא הכל לוקחים אותם מבתי המרקחת כשהן מוכנות לשימוש, מש”ה לא שייכא כלל גזירת שחיקת סממנים. וע’ בספר ישיב משה טורצקי (עמוד מט), שכתב, ששאל מהגרי”ש אלישיב, האם מותר לקחת כדורי שינה, והשיב לו שמותר. וראה עוד בשו”ת בית מרדכי (סי’ כו) שנשאל אם מותר למי שסובל מנדודי שינה לבלוע בליל שבת כדורי שינה כדי שיוכל לישן, והשיב, שהשינההיא אחד מעמודי בריאות האדם, ונדודי שינה יכולים לגרום למחלות מסוכנות, ועוד שלא אסרו חכמים למי שיש לו מיחוש בעלמא ומתחזק והולך כבריא לעשות לו תרופה בשבת גזירה משום שחיקת סממנים, אלא עשיית התרופה בידים, אבל בזמנינו שטבלאות השינה עשויות בבתי החרושת לרפואות ונמכרות בבתי המרקחת, ומוכנות לשימוש באופן מיידי, מותר להשתמש בטבלאות שינה בליל שבת. עכת”ד. וכ”כ בשמירת שבת כהלכתה (פרק לג סעיף טז). דמי שמצטער הרבה מנדודי שינה, מותר לו לקחת בליל שבת כדורי שינה. וכ”כ בשו”ת משנה הלכות ח”ד (סוף סי’ נא), ובשו”ת נשמת שבת ח”ה (סי’ שפג). וכן עיקר.
