י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

סדר הקדימה לברכת אשר יצר ומעין שלש

הרה"ג הרב חגי

שושן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

קדימת ברכת אשר יצר למעין שלש לאחר אכילת פירות שבעת המינים

Quick Answer

When an individual consumes fruits of the seven species to satiety and needs to relieve themselves before reciting Birkat Me'ein Shalosh, they should generally recite Birkat Me'ein Shalosh first. This is because, according to most halachic authorities, Birkat Me'ein Shalosh for these fruits is a Torah-mandated obligation. However, if there is a concern that reciting Me'ein Shalosh first might lead to forgetting Asher Yatzar, then Asher Yatzar should be recited first.

תשובה: יקדים לברך ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך 'בורא נפשות'. כיון ששתיהם מדרבנן וברכת בורא נפשות אינה אלא רשות ולא חובה. 

 

 דין זה מחולק לשלשה דינים:

  • כשאדם אכל סעודת פת בשיעור כביצה, ובסיום סעודתו, קודם שיברך ברכת המזון, נכנס לעשות צרכיו והתחייב בברכת 'אשר יצר', יקדים לברך ברכת המזון שהיא מן התורה, ואחר כך יברך 'אשר יצר'. ואם חושש שאם יקדים ברכת המזון ישכח לברך 'אשר יצר', יקדים לברך 'אשר יצר'. 
  • וכן אם אכל עוגות (פת הבאה בכיסנין) או פירות של שבעת המינים כדי שביעה ובסיום סעודתו, קודם שיברך ברכת מעין שלש, נכנס לעשות צרכיו והתחייב בברכת 'אשר יצר', יקדים לברך ברכת מעין שלש שלדעת רוב הפוסקים היא מן התורה, ואחר כך יברך 'אשר יצר'. ואם חושש שאם יקדים ברכת מעין שלש ישכח לברך 'אשר יצר', יקדים לברך 'אשר יצר'. 
  • אך מי שאכל פירות שאינם משבעת המינים שברכת ברכת בורא נפשות ובסיום אכילת הפריות, קודם שיברך ברכת בנ"ר, נכנס לעשות צרכיו והתחייב בברכת 'אשר יצר', יקדים לברך ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך 'בורא נפשות'. כיון ששתיהם מדרבנן וברכת בורא נפשות אינה אלא רשות ולא חובה. 

מקורות:

ספר הליכות עולם (ח"א עמ' מב). ואם נתחייב בברכה מעין שלש, וגם נתחייב בברכת אשר יצר, איזה מהם יקדים, עי' הלי"ע שם ובהערה, (יבי"א ח"ח חאו"ח סי' כג אות ד, וח"ט חאו"ח סי' צד אות ו, יחו"ד ח"ג סי' טו בהערה, וח"ז סי' רטו אות יח.). ויעו"ש שכתב לצרף שיטת הסוברים שברכה מעין שלש על פירות שבעת המינים דאורייתא, ויש להזכיר כי כל זה דוקא כשאכל מהפירות כדי שביעה, כמבואר בחזו"ע עמ' רלז ד"ה ולענין. ואם אכל פהב"כ כדי שביעה נתחייב בברהמ"ז ודינו כמבואר. ולגבי ברכת בנ"ר שיש להקדים ברכת אשר יצר הוסיף בהלי"ע שם בשם תשובת מהרש"ל שיש להקדים אשר יצר לברכת הנהנין, משום שברכת אשר יצר אין לה שיעור (וכמ"ש בש"ע סימן ז ס"ד) שאפ' אפ בטיל טיפות של מי רגלים צריך לברך אשר יצר, וברכה אחרונה יש לה שיעור. ע"ש. וע' בשו"ת תורה לשמה (סימן סו) שכתב שאם הטיל מים ואכל פרי ממין שבעה, אשר יצר קודמת, כיון שנתחייב בה תחלה וגם מטעם תדירה. ע"ש. וע' בספר שמח נפש (ערך אשר יצר). ודו"ק.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*

 

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מי שאכל מפירות שבעת המינים ונצרך לנקביו לפני ברכת מעין שלש, איזו ברכה יקדים?

במקרה כזה, אם אכל כדי שביעה, יקדים לברך ברכת מעין שלש, שכן לדעת רוב הפוסקים היא מן התורה. רק אם חושש שישכח לברך אשר יצר, יקדים את אשר יצר.

2 מהו סדר הקדימה הכללי בין ברכת אשר יצר לברכות אחרונות אחרות?

סדר הקדימה תלוי במעמד הברכה. ברכות מן התורה (כמו ברכת המזון) קודמות לברכת אשר יצר. ברכות מדרבנן (כמו בורא נפשות) נדחות מפני אשר יצר, אלא אם כן יש חשש לשכחה.

3 אם אכלתי סעודת פת ונצרכתי לנקביו לפני ברכת המזון, איזו ברכה קודמת?

במקרה שאדם אכל סעודת פת בשיעור כביצה, יקדים לברך ברכת המזון שהיא מן התורה. רק אם חושש שישכח לברך אשר יצר, יקדים את אשר יצר.

4 מה הדין אם אכלתי פירות שאינם משבעת המינים ונצרכתי לנקביו לפני ברכת בורא נפשות?

במקרה זה, יקדים לברך ברכת אשר יצר. זאת מכיוון ששתיהן מדרבנן, וברכת בורא נפשות אינה אלא רשות ולא חובה, ואשר יצר נתחייב בה תחילה.