שאלה: האם צריך להקפיד על כיוון המיטות שבחדר שינה של בני הזוג, או בחדר שינה של אדם הישן לבדו, ולדוגמא שיקפיד שראש המיטה יהיו לכיוון מזרח והסוף שלה לכיוון מערב או שאין חובה להקפיד:

תשובה: יכול לסדר מיטתו כפי שירצה, אך אם אפשר טוב שיסדר המטה באופן שראשה יהיה למזרח ומרגלותיה למערב.

ובאדם עם אשתו יש להקפיד יותר, מאדם הישן לבד.

מקורות

ילקו”י ח”א (ס’ ג’ הערה כה)

ומקור הדין הוא גמרא ברכות (ה:) תניא, אבא בנימין אומר, על שני דברים הייתי מצטער כל ימי וכו’ ועל מטתי שתהא בין צפון לדרום וכו’, דא”ר חמא ברבי חנינא אמר רבי יצחק, כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים, שנאמר וצפונך תמלא בטנם, וכתיב התם וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה. ופירש רש”י, ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב, לפיכך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות. ע”כ..

וברמב”ם (פ”ז מהלכות בית הבחירה הלכה ט’): אסור לאדם לעולם שיפנה או שיישן בין מזרח למערב.

ובבית יוסף (סימן ג’), כתב שמדברי הרמב”ם משמע שיש להקפיד בזה גם כישן לבדו, אבל התוס’ כתבו שהוא דוקא אם ישן עם אשתו מפני שהשכינה שורה בין מזרח למערב, והיה הדבר גנאי לשכב אצל אשתו מפני התשמיש. וסיים הבית יוסף, ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוס’, נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב”ם אלא חד או תרי בדרא, והנכון ליזהר כדברי הרמב”ם שהוא עמוד ההוראה. ע”כ.

ומרן השלחן ערוך (סימן ג’ סעיף ו’) כתב: אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו. ונכון להזהר אפילו כשאין אשתו עמו. ע”כ.

ובחיד”א בברכ”י (סק’ ב’) כתב שנראה שמה שאין העולם מקפיד על זה הוא מפני שסמכו על דעת הטור שכתב שהוא רק מנהג טוב וכן הביא בשם הט”ז.

וכמו כן י”ל שהעולם לא הקפיד על הלכה זו מחמת שישנה מחלוקת בין הזוהר לגמרא היכן יניח את מיטתו שבזוה”ק (פרשת במדבר דף קיח). ובהגהת מהר”ש ויטאל שם כתב, אמר שמואל, היפך סברת כל הפוסקים שצריך להניח מיטתו בין צפון לדרום ע”כ. וכתב החיד”א הנז’, בשם השאילת יעב”ץ (סימן מז) שגם רש”י חזר בו מפירושו שפירש בש”ס, והסכים לפירוש המקובלים. וכיון שיש בדבר מחלוקת בין המקובלים לדינא דגמרא, לכן לא נהגו להקפיד בזה.

גם בתשובת רבי מנחם עזריה מפאנו פסק כדברי הזוה”ק, וכן כתב בארצות החיים בשם כמה אחרונים. ועיין בכף החיים (אות טז) שכתב, שיש להזהר לנהוג כדעת האר”י ז”ל, שראש המטה יהיה למזרח, ומרגלותיה למערב. אך במשנה ברורה (ס”ק יא) כתב, שנכון יותר לנהוג כדברי מרן השלחן ערוך. שיש אומרים שגם כוונת הזוהר כדברי הגמרא.

וכן פסק בכנסת הגדולה (הגב”י סק”ד), דעכשיו אין העולם נזהרים בזה כלל ועיקר, והטעם דהוי פלוגתא בין הזוהר לתלמוד בבלי, ואם יעשה כאחד הוי כנגד סברת השני, משום הכי לא הקפידו. ע”ש. וכן כתב בערוך השלחן, דכיון שיש בזה מחלוקת, לפיכך נפל הך דינא בבירא, ואין צריך להזהר בזה. ועיין ביד מלאכי (כללי שני התלמודים אות א’). ע”ש.

גם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל סבר, שכיום לא מדקדקים בסידור המטות בין צפון לדרום, ואף לכתחלה אין צריך להקפיד בסידור המטות באופן הנז’.

ונראה ממה שפסק הראשל”צ שיש מקום להקפיד הוא מפני שכך מבואר בפשטות דברי הגמרא והמ”ב וכן פסק באור לציון ח”ב פרק א’  וז”ל: יכול אדם לסדר את מיטתו כפי שירצה, ומכל מקום במקום שאפשר טוב יותר לתת את ראש המיטה למזרח ומרגלותיה למערב.

ומבואר שיש מקום להקפיד להניח המיטה בין צפון לדרום, ולא בין מזרח למערב.

הרב ינון קצב

דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*