שאלה: אני בחורה בת 37 ולצערי עדיין לא זכיתי להתחתן ולהקים בית. לאחרונה התייעצתי עם רב מקובל, שייעץ לי ללכת למקוה נשים ולטבול [בלי ברכה], ולטענתו זו סגולה להתחתן במהרה, רציתי לשאול האם הדברים נכונים?

תשובה: רבותינו הראשונים תיקנו שאין לאשה פנויה [רווקה, גרושה, אלמנה] לטבול במקוה טהרה, והוא בשביל להשאיר עליה את איסור נדה החמור בכדי שלא יכשלו בה חלילה . אמנם במקרים מסויימים יכול הרב להתיר לאשה לטבול, כגון שיש בן-זוג וכבר קבעו מועד לחתונה וכדומה, ומכל מקום הוא אך ורק על פי היתר רב הבקי בהלכה.

בקשר ל”סגולה” זו, הדבר מנוגד להלכה לחלוטין, ובנוסף אין בזה שום סגולה [ואולי הדבר מעכב את הזיווג, כמו שלקנות קבר הוא סגולה לאריכות ימים], והסגולה הגדולה היא להרבות בתפלה, וללכת לחכמי וצדיקי הדור שליט”א שירבו עלייך בתפילותיהם.

איסור טבילת פנויות

כתב בשו”ת הריב”ש (סי’ תכה), דאיסור נדה נוהג גם בפנויה, ומה שלא תיקנו טבילה לפנויות, דא”כ היו מקילים באיסור פנויה שמדרבנן הוא. ושכ”כ הרמב”ן, שבטלוה [לטבילת פנויה] בדורות האחרונים, משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא, שיבאו בה לידי מכשול להקל באיסורא דרבנן. וכ”כ בהגהת הרמ”א, ואין חילוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נדה, כי כל הבא על הנדה חייב כרת. וכ”פ כל הפוסקים.

טבילה במקוה כסגולה להתחתן

לאחרונה שומעים מדי פעם על כל מיני רבנים ששולחים למקוה טהרה בנות רווקות שיטבלו לשם טהרה, שזו סגולה להתחתן. וכבר עוררו ע”כ רבותינו הפוסקים, שבכלל דברי הריב”ש כלולה גם “סגולה” טיפשית זו, ואין להרשות לפנויה לטבול כלל וכלל. עיין מש”כ בספר אבן פנה (נשר, ח”א סי’ קיד).

עוד טיפשות שנשמעה לאחרונה, טבילה במקוה כשר לשם “פתיחת חסימות”, ואספר לקורא היקר:

הנה לאחרונה התקשרה אלי הבלנית במקוה כאן בשכונת שעריה בעירנו פ”ת ת”ו [הגב’ ז. צברי שתחי’], גבי אשה גרושה המרגישה הרבה “חסימות”, ומבקשת לטבול לשם פתיחת אותן החסימות, שכך הורה לה “רב אחד”, ושאלתה בפיה האם לאפשר לה לטבול.

ביקשתי ממנה לדבר עם אותה אשה בעצמה, וכשהיא התקשרה שאלתי אותה כמה שאלות, וכמסיחה לפי תומה סיפרה, שבעודנה נשואה לא שמרה מעולם טהרת המשפחה ואף פעם לא טבלה במקוה [מלבד כשהיתה בחודש התשיעי על בנה, שטבלה אז במקוה בעצת חברות, ג”כ לשם הסגולה…], וכששמעתי זאת הזדעקתי ואמרתי לה, שבגלל הדבר הזה היא מרגישה חסימות, בגלל עון נדה שהכשילה בו את בעלה שנים ע”ג שנים רח”ל, וצריך לתקן ענין זה. ולא אבתה לשמוע זאת כלל, והתעקשה מאד דוקא לטבול במקוה טהרה, כי כך הורה לה אותו רב.

וכמה שניסיתי לדבר על לבה ולהניא אותה מעצת אחיתופל זו, ואפילו הצהרתי בפניה שאני מוכן לתת לה כמה אופני תיקון מעולים ומועילים [והימים תחלת ימי שובבי”ם], דבריי נפלו על אזנים ערלות, והיא בשלה, רוצה דוקא לטבול במקוה טהרה. כמובן שלא הסכמתי לדבר הזה בשום פנים ואופן, גם כדי לא לעבור על תקנת רבותינו בשביל איזו סגולה שטותית, וגם בכדי לא לתת יד לאותם “רבנים” או “מקובלים” העניים מתורה, ומבלבלים לציבור הרחב את דעתו, ומסלפים את המושג הקדוש “דעת תורה”, ודי בזה [כמובן שבסוף השיחה שוב חזרתי על דבריי, שאם תרצה לקבל את התיקונים האמיתיים לפתיחת אותן חסימות, היא תמיד יכולה להתקשר אלי, אבל מאז היא לא חזרה].

הרב שי הלל

ראש כולל ורב קהלת אהבת ישראל, פתח תקוה

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שעערי הלכה ומשפט: 2873*