שאלה: אשה הרוצה לשאוב חלב לבנה, האם יש אופן להתיר את הדבר בשבת?

תשובה: נראה שתינוק שאין לו אפשרות לינוק ואוכל רק על ידי שאיבה לדעת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך יש להתיר לשאוב לו בשבת אף אם יכולים לנסות לתת לו תחליפי חלב ואמנם דעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול שיש לאסור לשאוב לו אם יכול להסתפק בתחליפי חלב

ואמנם ליקח משאבה חשמלית ולהפעיל לפי שעון שבת מותר ובכך לא יהיה איסור השאיבה איסור תורה ולצורך תינוק מותרת שאיבה זו

מקורות:

איסור החליבה בשבת:

בבית יוסף הביא את דברי שבלי הלקט (סי’ קכג) בשם התוספתא  (שבת פ”י הי”ד), לא [תיקל] אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדרה ותניק את בנה:

וכן פסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף לד

לא תקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדירה ותניק את בנה.

וכתב המשנה ברורה האיסור הוא משום מפרק והיינו מלאכת דש, ויש בו איסור תורה.

האם יש בחליבה איסור תורה או דרבנן:

והביא בשער הציון אות פא, את דברי התוספת שבת שעצם איסור שאיבה לתוך כלי אינו אלא איסור דרבנן, שהרי אין רגילות לשאוב על ידי כלי ורק בדרך יניקה, ואמנם בשער הציון הביא שנראה כלבוש שחולק על דברי התוספת שבת, ושיש לאסור  את החליבה מהתורה, ועיין עוד בשבט הלוי ח”ז סימן צט, שכיום שעניין השאיבה נהפך לרגילות יש בשאיבה לתוך כלי איסור תורה אף לדברי התוספת שבת.

האם יש איסור לשאוב כיום שיש תחליפי חלב

וכתב בשמירת שבת כהלכתה פרק לו הערה סב, שאם מדובר בתינוק שאינו יודע לינוק, ואפשר לתת לו את החלב אם רק על ידי שאיבה הרי הוי פיקוח נפש, ומותר לעבור בשבילו על איסור תורה, ואף שיש כיום תחליפי חלב, אין לנו לחייב ליתן תחליפי אלו, היות וזהו מזונו.

ואמנם בשו”ת אור לציון ח”ב פל”ו אות ח’ כתב, יש לנסות לתת תחליפי חלב לתינוק כשהוא בריא שלא ידוע עליו שום חולי ובעיות עיכול ואינו ‘פג’, ובכך תוכל האשה לימנע מלשאוב בשבת.

אך ביביע אומר ח”ט סי’ ל”ב העלה, שאין צריך לנסות להרגילו לתחליפי חלב כל עוד שלא התרגל אליהם כבר, וכדברי ההגרש”ז אויערבך.

ואמנם כל זה דווקא אם אין אפשרות שיאכל התינוק כדרכו, אך אם יודע התינוק לאכול או שרגיל לתחליפי חלב נוספים אין להתיר לשאוב חלב בשבילו.

פיתרון הלכתי להתיר שאיבה בשבת

ועיין ביביע אומר  אומר חלק ה – אורח חיים סימן לב

שדן, אודות מי שכואבת לו האוזן מאד, עד שנחלה כל גופו, כי גדל הכאב מאד, ורפואתו שאשה מינקת תחלוב מדדיה חלב לתוך האוזן, ועל ידי זה ישקוט וינוח מכאבו, וירוח לו מצערו, אם יש להתיר לעשות כן בשבת.

ודן שם בארוכה, אך בתוך דבריו כותב

אולם נראה שיש מקום להתיר בנידון שלנו, באופן שתגש עוד אשה ותסייע לאשה החולבת מדדיה לרפואה, דהוי בכלל מאי דקי”ל (בשבת ג צג) בעשותה, יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורים, ומכיון שאין בזה איסור אלא מדרבנן, במקום חולי לא גזרו חכמים.

ומבואר שהתיר לחולה שאין בו סכנה, על ידי שהוריד את האיסור דישה לאיסור דרבנן, והוא פשוט.

משאבה חשמלית:

ועל פי זה יצאתי לדון בנידון שלנו, אם יש להתיר במשאבה חשמלית שתפעל עוד לפני השאיבה בפועל, באופן שתחבר האשה את המשאבה לגופה, והמשאבה תפעל לפי שעות מכוונות מראש ובכך אין בשאיבה איסור תורה, דממילא מתחילה השאיבה, ואין זה אלא גרמא, שיש לדון להתיר, היות ותינוק לכל הדעות חשיב כחולה שיש בו סכנה, אם כן יש להתיר באיסור דרבנן לצורך חולה שאין בו סכנה.

ועיין בשו”ת יביע אומר חלק ט – אורח חיים סימן ל

לגבי דין החליבה בשבת (גבי בהמה) ומסקנתו שם, מכיון שברוב מכונות החליבה אי אפשר לחבר את המכונה לעטיני הבהמה בזמן שאין המכונה מופעלת ע”י זרם החשמל, יש להתיר לחבר את המכונה גם כשהיא מופעלת, באופן שהחלב הראשון הולך לאיבוד, ואח”כ יתנו כלי לקבל את החלב. ושמעתי שכן נוהגים להקל בקיבוצים של החרדים.

להשתמש במשאבה חשמלית שפועלת

ועל פי הדברים הללו יש להתיר באשה המניקת אף באופן שהמכונה פועלת, באם יש צער לאשה ויש לה גודש, שמותר להתחיל לשאוב ובאופן שהטיפות הראשונות ילכו לאיבוד ורק אחר כך תשתמש בשביל להניק את בנה.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*