עד מתי יש לברך אשר יצר

אוחיון

חננאל

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: שכחתי לברך אשר יצר אחר השירותים, עד מתי אוכל לברך?

תשובה: לספרדים יש בזה כמה דעות, אך לנוהגים כדעת הרב עובדיה יוסף, תוך 72 דקות יברך ולאחר מכן לא יברך.

ולדעת האשכנזים הנוהגים על פי דעת המשנה ברורה, כל זמן שלא נצרך שוב ליפנות, מברך.

מקורות :

בשולחן ערוך אורח חיים סימן ז סעיף א

“כל היום כשעושה צרכיו, בין קטנים בין גדולים, מברך אשר יצר, ולא  על נטילת ידים, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד”

וכתב המשנה ברורה

ואפילו אם נמשך זמן גדול אחר עשיית הצרכים, אף על פי כן חייב לברך.

ואם לא בירך אשר יצר עד שרוצה להטיל מים שנית, דעת הפרי מגדים דמקודם שיטיל, יברך אשר יצר על ההטלה הראשונה, אבל בשערי תשובה הסכים בשם כמה אחרונים דאם נזכר לאחר שהתחיל לו תאוה ליפנות שוב לא יברך:

ואמנם מרן החיד”א בברכי יוסף (סימן ו’ סק”ג) כתב, וזה לשונו מהר”ם לונזאנו פסק, שאם עבר פחות משעה נחשב כהפסק ועבר זמנה של ברכה זו, ולא יברך עוד.

והרב יד אהרן חלק עליו, וסובר שאין זה דומה לברכת המזון שכל שנתעכל המזון במעיו אינו נהנה עוד ולכן אין לו לברך ברכת המזון, אבל ברכת אשר יצר ברכת הודאה היא, וכל שעה ושעה זמנו עכ”ל.

ומרן החיד”א הכריע כדברי מהר”ם לונזאנו, ושכן הסכים הגאון מהר”י הכהן בעל בתי כהונה, ולכן סיים שאם עבר זמן מה שוב לא יברך.

וכתב בבן איש חי שנה ראשונה פרשת ויצא סעיף יב

אם הטיל מים או עשה צרכיו ושכח ולא בירך, אם עבר יותר מחצי שעה לא יברך אשר יצר בשם ומלכות, אבל תוך חצי שעה יברך, ואם נסתפק אם בירך או לאו לא יברך בשם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו.

ואמנם הרב עובדיה יוסף הביא דבר חדש בשו”ת יחוה דעת חלק ד סימן ה

והלום ראיתי אחרי רואי להנימוקי יוסף פסחים (מ”ו ע”א) שכתב, ומה שאמרו לנטילת ידים עד פרסה, היינו למי שנצרך לנקביו ונפנה שצריך ליטול ידיו כדי לברך אשר יצר.

כלומר הדין שמובא בגמרא, כי יש לחפש מים לנטילת ידים, המדובר הוא על היוצא מהשירותים ומחפש מים בשביל לברך אשר יצר אחר השירותים.

וממשיך הנימוקי יוסף, ואף על פי שמאחר ברכת אשר יצר אין בכך כלום, שאינה ברכת המצוה ולא ברכת הנהנין, אלא ברכת שבח והודאה. ע”ש.

ודייק מזה הרב עובדיה יוסף,  שאפשר לברך אשר יצר עד שיעור פרסה, שהיא שיעור שעה וחומש. ואין לומר בזה ספק ברכות להקל, שבודאי אילו ראו האחרונים מה שפשוט להנימוקי יוסף הנ”ל, לא היו מסתפקים בדבר

ולכן מסקנתו שעד שעה ושתים עשרה דקות יברך, אך מעבר לזה לא יברך משום ספק ברכות להקל.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*