הרגשה בבדיקת עד כיום: האם ניתן להקל?

תשובה: יש מי שכתב להעלות סברא, שבזמנינו שנשותינו לא חשו מעולם בהרגשת יציאת הדם וגם לא יחושו בה לעולם, יש להקל יותר בבדיקת עד, שרחוק מאד להגיד שדוקא בעת הבדיקה תרגיש ביציאת הדם. ויש שדחו טענה זו, וכן ההוראה פשוטה כיום בכל בתי ההוראה. ברם ראויה סברא זו להצטרף להקל במקום שיש עוד סניפים וספיקות אחרים.

ספק הרגשה בבדיקת עד בזמנינו

כתב בילקוט טהרה למורינו הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א (עמ' פט-צ), דיש לעיין במנהג הפשוט כיום בבתי ההוראה להורות לחומרא בטיפת דם קטנה היוצאת ע"ג עד הבדיקה, דלכאורה בימינו שאף פעם בימי חייה לא ראתה האשה כמות כזו קטנה בהרגשה, יש לטהרה, שיש ללכת אחר רוב פעמים שרואה כמות קטנה כזו בלא הרגשה כלל, שהרי גם במקרים שיש בהם ספק גמור בדין דאורייתא, אם יש רוב, אזלינן אחריו אף לקולא.

והוסיף, שאף הפוסקים שהחמירו בבדיקה, לכאורה יודו להקל בימינו בטיפת דם קטנה [כשאין שום חשש שזו תחלת הוסת], דכיון שמעולם לא הרגישה שנפתח מקורה, מדוע נאמר שתרגיש דוקא עתה בדיוק בבדיקתה, שהרי תמיד אנו מתירים אותה כשרואה כמות קטנה שכזו, ותמיד מתייחסים אליה כאל דם היתר ולא דם נדה. ושכן דעת הג"ר יוסף כהן שליט"א [מח"ס ברית יוסף ועוד] להקל ללכת אחר רוב העולם.

וסיים בילקוט טהרה, שקשה להחליט במה שפשטה ההוראה בכל בתי ההוראה לאסור בדם הנמצא בבדיקת עד. שוב כתב כעי"ז בהמשך (עמ' רנ-רנא), דכיון שהמסורת הבהירה היא להתייחס לדם שבבדיקת עד כאל דם שבא בהרגשה, גם בזמנינו אין לשנות, וחלילה לפקפק בזה בלי לקבל כן מזקני ההוראה שבדור, והמשנה מהמסור על ידם ללא שנמלך בהם והרשוהו להורות כדבריו, נחשב מורה הוראה בפני רבו.

שוב ראיתי שכבר בספר תא חזי (ח"ב סי' יב) פתח סימן שלם רק על סוגיא זו דבדיקת עד בזמן הזה, והביא שהרב השואל בתרומת הדשן (פסקים סי' מז) ג"כ רצה לטעון טענה מעין זו, דאין בדם הנמצא בבדיקת עד אלא טומאה מדרבנן, הואיל ותמיד היא רואה בלא הרגשה, אין סברא לעולם לומר הרגשת עד הוא [והרב בעל תרוה"ד השיב על דבריו, עיין שם]. 

וכ"כ הג"ר יעקב כץ בשו"ת שב יעקב (ח"א סי' מא דף עא ע"א), שהיאך יכוון בכל פעם דוקא לצאת ממנה בשעת בדיקות העד. וכ"כ בשו"ת לב שלמה (סי' ג, דף לז ד"ה ונחזור) בתשובת מחותנו הג"ר יצחק הלוי איש הורוויץ זצ"ל. ועיין עוד בשו"ת משיבת נפש להגאון מפלאצק (סי' ל אות כד). וכ"כ בשו"ת מאמר מרדכי (איטינגא, סי" לה דף מח ע"ד-מט ע"א), דאין העד גורם ראיית דם מהמקור, ולא שכיח לומר דבדיוק כעת הגיע זמנה לראות [ועוד שאין העד מגיע עד פתח צואר הרחם].

וכעין זה בשו"ת תפארת צב"י (ח"ב סי' יג אות ה) גבי אשה שלעולם רואה קרטין על עד הבדיקה, שאי אפשר לומר שתמיד רואה הקרטין הקטנים בשעת הכנסת העד וטועה בהרגשה, דהוא נגד הדעת והסברא [שוב סייג דבריו דיש לומר כן דוקא בכניסה מועטת].

וכיוצא בזה מצאתי להגאון הצמח צדק (מליובאוויטש, חיו"ד סי' צט אות ט), שכאשר מנה האופנים בהם אין לומר שטעתה בהרגשת העד, ציין (באופן הד') גם לדברי הרב השואל שבתרומן הדשן, דאם לעולם רואה בלא הרגשה [אלא רק על עד הבדיקה], אין סברא לעולם לומר הרגשת עד הוא. ונראה דמצדד כן להלכה.

וכ"כ להקשות בשו"ת ויען דוד (וייס, ח"ד סי' קיג אות ח ד"ה עוד אוסיף), דבזמנינו שאף פעם אינה רואה בהרגשה, מדוע נחוש שדוקא ברגע שבדקה נשתנה טבעה ופתאום הרגישה. ונשאר בצריך עיון.

הסברא להחמיר בבבדיקת עד אף ביום

וכתב בספר תא חזי לדחות טענות אלו, וסיכם (עמ' שסח), שלא מצאנו להדיא שפוסקי זמנינו התייחסו לדון זה, אלא כתבו בפשטות שדם הנמצא בבדיקת עד יש בו חשש דאורייתא, וכבזמן חז"ל דחיישינן שמא הרגישה וטעתה בהרגשת עד, אע"פ שבזמנינו רוב ראיות שלא בהרגשה.

ובביאור הסברא בזה, ראיתי בספר אמרי טהרה להג"ר דניאל עובדיה (ח"א סי' ד אות ב עמ' לז) שהביא משה שכתבו הפוסקים, שעצם פעולת הבדיקה יש בה בכדי לגרום ליציאת דם בהרגשה, שכ"כ בשו"ת זקן אהרן (וואלקין, ח"ב סי' מח דף כט ע"ב), שו"ת משיבת נפש (יו"ד סי' ל אות כד), שו"ת בנין עולם (יו"ד ס"ס לו), שו"ת ישועות מלכו (יו"ד סי' כח), שו"ת יד מאיר (סי' נא ד"ה ועכ"פ), ע"ש עוד. ובאמת שגם בילקוט טהרה (עמ' רנא) צידד כן בסוגרים, שיש לדחות שע"י בדיקה גם נשים דידן יתכן וירגישו, מחמת שדוחקות פי מקור ע"י העד [וסיים בצריך עיון].

אמנם אוסיף הערה מליבי, דלמא ואולי ניתן לצרף סברת הראשל"צ שליט"א במקום שיש עוד ספיקות, דסוף סוף סברא אלימתא היא ונכתבה בספרן של צדיקים. וכעי"ז כתב בילקוט טהרה גופיה (עמ' רנ), דניתן לצרף זאת לספק אחר [ונתן דוגמא, כגון שהבדיקה לא נכנסה לעומק הרחם אלא הרחק מפי המקור בבירור, דאיכא תרתי, גם הא דאין מרגישות האידנא, וגם שבזמנן ג"כ במצב כזה לא חיישינן להרגשה, וא"כ לדידן שוב אין מקום לחששת החתם סופר שמא לא בקיאים].

מאת הרב שי הלל

ראש כולל ורב קהלת אהבת ישראל, פתח תקוה

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*