שאלה: האם בדיקת הפסק טהרה עולה לאישה הגם שנעשתה בשקיעה או כמה דקות אחריה, וא”כ עד מתי הוא הזמן שאפשר להקל בזה
תשובה: לכתחילה זמן הפסק טהרה הוא לערך כחצי שעה לפני השקיעה, ועדיף כמה שפחות לחכות לשקיעה כדי שיהיה זמן לעשות בדיקה נוספת במידה ובדיקה זו לא תצא נקייה.
במידה ונאנסה והתאחרה עד לשקיעה יכולה להקל לבדוק, ואפילו עד 2-3 דקות לאחר השקיעה.
הנה ידוע שהפסק טהרה, האישה צריכה לעשותו ביום שלפני שמתחילה לספור בו שבעה נקיים כדי שיהיו לה שבעה ימים מלאים שהם נקיים.
בגדר סיום היום יש לומר בפשטות שהוא ממתי שהגיע הלילה של היום שאחרי, אך זמן זה אינו מוחלט לגמרי, כי ישנו זמן ביום שהוא מוגדר ספק יום ספק לילה והוא נקרא בהלכה זמן בין השמשות.
ממתי מתחיל זמן זה: מצאנו כבר שנחלקו בו התנאים בגמרא בשבת, אם זמנו הוא מתחילת השקיעה ונמשך לערך עד שלושה עשרה וחצי דקות אחרי כן וזו דעת ר’ יהודה, או שהוא זמן כהרף עין שהוא שיעור מועט ביותר וזו היא דעת ר’ יוסי . (ועיין בשו”ת יביא אומר ח”י או”ח ס’ לא ובעוד מקומות שהוא בערך חצי דקה לאחר זמן ר’ יהודה כלומר שביחד הם יוצאים ארבע עשרה דקות וצריך, ויש להעיר למורה ההוראה שצריך הוא לבדוק שיעור זמן בכל עת ועת שהוא באמת שלושה עשרה דקות, כי דקות אלו הם זמניות ולפעמים יכול להיות גם פחות מזמן זה).
יוצא שכשאנו באים לקבוע מתי נגמר היום שלפני תחילת ספירת השבעה נקיים, דבר זה קורה באופן וודאי רק אם בודקת לפני השקיעה, אך לאחר השקיעה יש לנו ספק אם הוא עדיין היום שלפני או הלילה של היום הבא ונמצא שאנו מסתפקים שאולי אין האישה סופרת שבעה ימים מלאים ואינה יכולה לטבול.
והנה ידועה פסיקתו של הגר”ע יוסף זצ”ל (בטה”ב ח”ב ס’ יג’ סע’ ב’) שאישה יכולה בדיעבד לפסוק בטהרה גם בזמן בין השמשות, אך בדבר זה חלקו עליו הרבה מהפוסקים, ובשאלה זו לא נדון נפסוק בה מחמת שזה להכניס ראשנו בין ההרים הרמים ואכמ”ל.
אך מצאנו בפוסקים שכתבו להקל גם לדעות המחמירות בבדיקה בבין השמשות, אם פוסקת בטהרה בזמן השקיעה ממש ואפילו אם הוא כ2- 4 דקות לאחרי זמן השקיעה.
בטעם הדבר כתבו האחרונים שהיות שזמן השקיעה המדויק הרבה פעמים נמצא במחלוקת הפוסקים ויש מחלוקות בין הלוחות השנה מתי הוא זמן השקיעה המדויק, וכמו כן לא תמיד השעון שנמצא ביד האישה הוא מכוון, לכן אם אישה רואה שכבר הגיע זמן השקיעה יכולה לעשות הפסק גם לדעות המחמירות.
רק יש להעיר שגם פסיקה זו אינה לכתחילה שהרי היא נסמכת על ספקות, כלומר על ספק אם הלוח שנה שביד האישה מדויק או אם שעונה מכוון בדיוק, ולכן וודאי שאין הלכה זו לכתחילה, ואדם לא צריך להכניס עצמו לספק בהלכה, וודאי שבעניין של טהרת המשפחה שהוא דבר גדול בקדושת הבית, אין לאדם להכניס עצמו לספקות לכתחילה.
העולה מהאמור:
לכתחילה זמן הפסק טהרה הוא לערך כחצי שעה לפני השקיעה, ועדיף כמה שפחות לחכות לשקיעה כדי שיהיה זמן לעשות בדיקה נוספת במידה ובדיקה זו לא תצא נקייה.
במידה ונאנסה והתאחרה עד לשקיעה יכולה להקל לבדוק, ואפילו עד 2-3 דקות לאחר השקיעה.
בסופרת על כתם או דם בתולים שהוא מדרבנן יש להקל יותר לסמוך על הפוסקים הנ”ל.
ואם התאחרה יותר, יש לשאול לחכם, וכבר כתבנו שדעת הגר”ע יוסף שבדיעבד יכולה לסמוך על בדיקה זו גם בבין השמשות.
מקורות:
עיין אבני שוהם ח”ב מע’ תרלח- תרמב ובילקוט טהרה ס’ קצו’ ועיין בשיעורי שבט הלוי ס’ קצו או’ י’
ולמורה הוראה שעונה בקווים ההלכתיים מומלץ שיבדוק לשואל מאיזה עיר הוא, כדי שידע את זמן השקיעה לאותו שואל, והרבה פעמים זה עוזר לקביעה אם עבר הזמן שראוי לבדוק בו.
הרב ינון קצב
דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*
